לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

אוֹפַן

1, אֹפַן, ש"ז, בהפסק אוֹפָן, מ"ר אוֹפַנִּים, —  א) גלגל, והוא כלי עגול סובב על קטבו ישמש להגיע דבר בלי גרירה וחכוך, בפרט עגלה וכיוצא בזה, Rad; roue; wheel: ויסר (אלהים) את אֹפָן מרכבותיו (של מצרים) וינהגהו בכבדת (שמות יד כה). כי לא בחרוץ יודש קצח וְאוֹפַן עגלה על כמן יוסב (ישע' כח כז). קול שוט וקול רעש אוֹפָן וסוס דהר ומרכבה מרקדה (נחום ג ב). וארבעתם הָאוֹפַנִּים למתחת למסגרות (מ"א ז לב). וארבעה אוֹפַנֵּי נחשת למכונה האחת (שם ל). —  ב) במראה הנבואה של יחזקאל: וארא החיות והנה אוֹפַן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו מראה הָאוֹפַנִּים ומעשיהם כעין תרשיש (יחזק' א יה-יו). וְהָאוֹפַנִּים מלאים עינים סביב (שם י ב) — ג) *כנוי למין אחד ממיני המלאכים, Eangelname; nom d'ange; name of angel:  ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת (ר"ש כד:). ובכל  אחד ואחד (של שלש מאות ותשעים רקיעים) משרתים ושרפים ואופנים וכרובים וגלגלים וכסא הכבוד (מס' דא"ר ב). ולאחר שחצה המים ברא אראלים ומלאכים ואופנים ושרפים וחשמלים ונפח בהם אש (מדרש כונן, ביהמ"ד ילניק ב). כנגדם למעלה היא מעלת משרתי עליון קדוש ומכון מעלתם למעלה במקום אותם הנקראים אופנים ואין מי שישיג מעלתם של אלו כי גבוה מעלתם ונועם השם מגיע אליהם מזוהר התשובה העליונה (ספר גן עדן נוסח' ב, שס ג). והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים (תפל' שחרית). ובמחנות חיות ואופנים וכרובים (רשב"ג כתר מלכות). עשרה כתות (מלאכים) אשר הם מקבלים מן עשר ספירות ושמם אראלים אישים וכו' אופנים שרפים ועשרה מלאכים שנבראו תחלה הם ממונים על עשר מחנות אלו וכו' כרוב על הכרובים רפאל על האופנים יהואל על השרפים (עמק המלך, עולם היצירה א). ובמין ממיני המלאכים הנקראים אופנים נעשו צורות פשוטות לאופני העשיה והם הרקיעים והגלגלים וכו' וכל אלו נעשו מאש ומים שהם חו"ג דבריאה (משנת חסיד', המלאכ' והרקיע' א ג). —  ד) °כך קראו הַפַּיָּטִים הקדמונים להפיוטים שיסדו לקראם בתפלה בתוך תפלת והאופנים: ובאופן דמוסף דר"ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר"א הקלירי מוספי חדש וכו' (תוספ' ר"ה ח:). לכן יסד באופן מאתמול קידמנוך לחלותך מלך (הרוקח ר"ה סי' רא). (ועל זה אני סומך) לומר פיוטים ויוצרות וזולתות ואופנים (שבלי הלקט, תפלה כח). שאומרים האשכנזים שאין לומר אופן בשביעי של פסח וסמך ממ"ש ויסר את אופן מרכבותיו (שו"ת חוות יאיר רכה). בשבת הגדול אומר יוצר אתי מלבנון כלה ואופן וזולת וקרובץ (מהרי"ל, הלכ' שבה"ג). ואין משנין אפילו אופנים אעפ"י שהחזן אומר אותם (שם, בימים שני, פסח לשבוע'). —  ה) °דרך צד, האיךְ של הדבר2, Art; Weise, manière, façon; manner: וראוי שנחקור אם יודע השם יתברך אלו הדברים הפרטיים אשר בכאן אם לא ידעם ואם ידעם על איזה אופן שידעם (רלב"ג מלחמ' ה' ג א). שאין כל השלילות נאמרות בו יתב' על אופן אחד (העקרים ב ל). ועל דרך זה תוכל לפרש הכתוב בדרכים רבים ואופנים מתחלפים (ר"י אברבנאל, יתרו). —  בְּאוֹפן שֶׁ...: שהיו שומרים תמיד פתח שער בית המלך באופן שכאשר היה בא המלך מביתו אל בית ה' ישאו הרצים אותם המגנים לפניו (הוא מ"א יד. —  ו)) °בחכמת התכונה, עגולים דמיוניים המחלקים את הארץ ואת הרקיע, Zone méridien; meridian: וכשיהיה קוטב אופן המזלות נפרד מן נקודת נכח הראש מיד יהיה אופן המזלות נפרד מאופן המפריש ויהי נחלק בינתים באופן המפריש כמנהג כל שני אופנים גדולים שהם נפגשים בכדור (אברהם ב"ר חייא, צורת הארץ ח). והעגול הזה אשר דברנו בו יקרא אופן המפריש מפני שהוא מפריש ומבדיל בין הכוכבים אשר יתראו ממעל לו ובין הכוכבים אשר יסתרו למטה ממנו (נחמד ונעים ב לה). —  אופן ארבעה צירים: ונקרא אופן ארבע צירים יען שהוא עובר על שני צירי העולם ועל שני צירי המזלות (שם לח). —  אוֹפַן הַמִּישׁוֹר,   Equator équateur; והעיגולה הגדולה בעיגולות הנ"ז נקרא אופן המישור ואופן הזה חולק את הרקיע לשני חלקים שוים חציו צפונה וחציו לדרומה (ר"א בר"ח הנשיא, צורת הארץ א ד). דע כי יש ברקיע אופן מוקף אל אמצעיתו והוא רחוק מכל אחד משני הקוטבים שביארתי למעלה תשעים מעלות וכו' וחכמי המחקר קראו לאופן הזה אופן המישור (מאיר אלדבי, שבילי אמונה, ב ב). —  וכמו"כ אוֹפַן חֲצִי הַיּוֹם: אומנם אופן חצי היום הוא עיגול עובר על קטבי העולם ועל נקודת נכח ראשינו ונקרא אופן חצי היום כי בכל משכנות הישוב ובכל עת ועת מעתות השנה כאשר יהי' השמש על אופן חצי היום שלו בסבוב התנועה הכללית אז יהי לו חצי היום (ר"א ב"ר חייא, אשפירא ב).העיגול השלישי נקרא אופן חצי היום ויש שקורין לו עגול הדרומי (נחמ' ונעים ב נו). —  °ובהשאלה למערכת השמים בכלל: אם האופן לך התנכר וזמן בוגד לך התאכזר, השקט ובטח כי המגור הוא לא ידחה מה שנגזר (עמנ' מחבר' א). —  ז) °כלי מענים התמשו בו לפנים לענות בו בני אדם2,das Rad (Foter); la  roue (tort); the wheel (torture):  ויוציאום החוצה וישימו אותם באופנים (יוסף הכהן, דה"י למלכי צרפת ועותמן). גם קדושי פורציה נשרפו באותו פרק ואחי' חמי ז"ל נדון באופן בעיר האגנוא (זכרונות של יוסלמן, REJ 5 XVI), ר' יצחק הבחור בר יוסף נכתת באופן (ספר זכרון של מגנצא שם, 13 IV) ואת אחיה איפנו קרעו באופן וכו' ונתן רשות להוריד את החסידים מן האופנים (QGJD II, 73). נתיסרו ונכתתו עצמותם באופנים ביסורים קשים ומתו במיתה מרה וקשה וכלם היו מונחים על האופנים ערומים (שם 14, III). אנשים שנהרגו בקדוש ה' במיתת האופן (שד"ל מכתבי' עה). —  ח) °עיגול של מטלית וכדומה מצבע אדֹם או ירֹק שאנסו הגויים את היהודים לפנים לשים על בגדיהם: וכשהייתי אני המחבר בצרפת היינו מוליכים אופנים על הבגדים כי  נגזרו על היהודים בעת ההיא וכו' ויש שהיו עושים אופן מן הקלף ותופרים אותו במחט לבגד (בעלי תשוב' לר"מ מרוטנברג  כח).

חלקי האופן:

גַּב, °זְרוֹעוֹת, חִשֻּׁק, חִשֶׁר, *טַבּוּר, יָדוֹת, סֶרֶן, עי' כ"א במקומו.

והפעל אָפַן, והנרדף גַּלְגַּל, והשיכים סָבַב וכו' במקומם.


1 משקל פוֹעַל, שׁוֹשַֹן, דּוֹנַג, ולא נתרכה תנועת הפתח מפני נטית הנון להתכפלות (קניג ב פח, שם ג תקא).  בלשונות השמיות האחרות לא נמצא שם זה במשמעות זו, ולהשרש אפן, שישנו אמנם בערבית וסורית, אין משמעה קרובה לזו שנוכל לאמר כי ממנו נגזר השם אופן. וע"כ יש אומרים כי זו מלה זרה בעברית, אך יש סוברים כי בעברית היה לשרש אפן משמעת פגה, ומזה נגזר השם לכלי הפונה וסובב.

2 בירוש' דמאי ו כה: באה מלה זו במאמר: אופנא לית לון אופנא לית לסתמא, ופרשוה המפרשים בכונה זו, אך המאמר אינו מובן היטב, וע"כ פרשו ר"ז פרנקל עפ"י לשון יונית במשמע' הוספה.

2 ועי' אֹפֶן —  במקרא נמצא: מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן (משלי כ כו), ואולי הכונה בזה לאופן הענויים, כי הוא ענוי קדום והי ידוע להיונים והרומאים הקודמים.