לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

ג. אוֹת

1, פ"ע — עבר אוֹת2, אוֹתָה, אֹתִּי, אֹתָּ, אֹתְּ, אֹתְנוּ, אֹתֶּם, אֹתֶּנוּ, עתי' יֵאוֹת, תֵּאוֹת, אֵאוֹת, תֵּאוֹת, תֵּאוֹתִי, יֵאוֹתוּ, יֵאֹתוּ, תֵּאוֹתְנָה, נֵאוֹת, תֵּאוֹתוּ, תֵּאֹתְנָה, צווי אוֹת, אוֹתִי, אוֹתוּ, אוֹתְנָה, אֹתְנָה, — א) הסכים, התרצה, einwilligen zugeben; consentir; to cosent: ויאמרו אליהם (בני יעקב לשכם וחמור) לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו אך בזאת נאות3 לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר (בראש' לד יד-טו). אך בזאת יֵאֹתוּ לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד (שם כב). — ועם שלילה אחריו: וַיֵּאֹתוּ הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם (מ"ב יב ט). — ובהחלט בלי פעל אחריו: מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נֵאוֹתָה להם וישבו אתנו (בראש' לד כג). — °ומדב"ע: אם אני לכם אֵאוֹתָה (אדם, או"א א ב). —  ועם שֵם עם ב אחריו במשמ' היה מרֻצה ב...: אם לא יאות הלוקח בטליתו של הלה יכול להחזיר לו הטלית (ר"מ יפה, לבוש חו"מ קלו א). —  ועם שם עם ל, הסכים לדבר: נוסדו האויבים יחד על קדושי אילינד"א ליסרם ביסורים עד יאותו לצחנתם (קונט' גזר' תתנ"ו, דף ט). — ובדברים לא בע"ח: הם משתדלים שיאותו המוחשים לדעותיהם לא שיאותו דעותיהם למוחשים (נוה שלום, אבר' שלום י ט). — ב) °היה נאה וראוי, gebühren geziemen; être convenable à ; be suitable: לך מלכות לך גאות לך תֵּאוֹת תהלתי (ראב"ע, לך אלי). יאות לחושק להיות שפל ורצון חשוקו לעשות רוצה (רמב"ע, התרשיש ד). והשתכל בזה הפרק ההשתכלות הראוי לו וישלמו לך פנות התורה כולם בו ויאותו לך לדעות עיוניות פילוסופיות (ר"י א"ת, מו"נ ג יח). נפוצים בכל פאות, לאלפים ומאות, להם לבד יֵאוֹת, לקרא עונג שבת (כהושעת טרודי מצוד, הושע' שחוה"מ סכות, קרובץ ארג'יל). והלא לזאת יֵאוֹת להיות סגולה, לעלות ולֵראות פניו תחלה (נודע בכל, שמח' תורה, יהודה הלוי, שם). והארץ הקדושה הן היא שוה בהחלט אשר לשוויה יאותו פעולות שוות (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ג). מפתחות הקדושות אשר יאות להן להקרא חצוניות (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', תקו"ד א כה). ואלה שני דרכים פשוטים יאותו לנו בפירוש מאמר מרע"ה (שם ג ב). שהמזון המועיל לזה לא יאות לחברו (שם יג). בדרכים אשר יאות שמושם לעסק האנושי עם נפשו (ידעי' בדרשי, הפרדס, אוצה"ס ג). לכסיל יאות להנשא לקלונו (מנח' יהודה, שונא הנשים). מהדרושים שלא יאותו אליו (מאמר סעוד' מצוה, רשב"ץ דוראן קפט:). מדות חמודות ומיוחסות אשר יאותו לכל משכיל להתנהג בהם (מעלות המדות, יחיאל רופא, מעל' החכמה).

— נִפע', *נֵאוֹת, ניאות, נֵאוֹתָה, נֵאֹתָּ, נֵאֹתְּ, נֵאֹתְנוּ, נֵאֹתֵֶם, נֵאֹתֶּן, נֵאוֹתוּ, עת' אֵאוֹת, תֵּאוֹת, כמו קל, בינ' נֵאוֹת, נֵאוֹתָה, נֵאוֹתִים, נֵאוֹתוֹת, — היה לו תועלת, הנאה מדבר, geniessen; jouir; enjoy : ויבא עם בל"מ אחריו, עם ל: ואין מברכין על הנר עד  שיאותו4 לאורו (ברכ' ח ו). — ועם מ אחריו: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנו מבעוד יום מותר ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן (שבת ג ו). מצות הדלקתו משקיעת החמה וכו' ואם הדליקו ביום אין נאותין ממנו (מס' סופרים כ ד). — ועם ב אחריו: (תנאי בית דין הוא) על המלח ועל העצים (של המקדש) שיהיו הכהנים נאותים בהן (שקל' ז ז). אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו (עדי' ב ב). שכיון שהביט (המבדיל על הכוס) בשרטוטי כפיו כבר נאות וכו' וגם שליח צבור הנאות לאור מוציא י"ח (תשו' גאו' ליק מט). — ובמשמ' השתמש בו: זה הכלל כל שנאותין בו ביו"ט משלחין אותו (ביצה א י). בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות פטורים מן המזוזה מפני שהנשים ניאותות בהן ומאי ניאותות וכו' מתקשטות וכו' באמת אמרו ביה"כ ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים ניאותות בהן ומאי ניאותות רוחצות פטורין מן המזוזה (יומ' יא.). —  ובמשמ' נהנה, התענג: אין קרי אלא  מתשמיש המטה רב הונא אמר אפילו ראה את עצמו ניאות בחלום (ירוש' ברכ' ג  ו ג). — ובמשמ' °הסכמה: ולא ניאותי לדבריהם (שו"ת מהרש"ל טו).


1 פעל עברי, דומר לפעל יאת.

2 אוֹת וכו' כמו בּוֹש, בּשְׁתִּי וכו'.

3 המדקדקים הקדמונים: ר"י חיוג, ר"י בן גנאח,  רד"ק וכו' חשבוה משרש יאת. אך לפי הנטיות מסתבר כי זה מנע"ו, וכן החליטו כל החדשים, אך קצתם מפקפקים אם זה קל או נפעל, ואולם כל הקדמונים הנזכרים ומהחדשים היציג  ושטדה  פסקו שהוא קל. וג"מ בדבר בהעבר והצווי של הפעל כי אם הוא נפעל צריך לאמר בעבר במשמ' הסכמתי - נֵאוֹתִי, ובהצווי הֵאוֹת, הֵאֹוִתי. ואם הוא קל - אוֹת, אֹתִּי ובצווי אוֹת, אוֹתִי, אֹתְנָה. והצורה של הצווי נתן רד"ק בפרוש במכלולו (דף פח).

4 ואמרו בגמ' (שם נג:): אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום. וב( ירוש' שם דף יב ע"ק ג): רב יהודה בשם שמואל כדי שיהיו נשים טוות לאורו, אמר רבי יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה.