לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

גַּבָּה

1, ש"נ, מ"ר גַּבּוֹת, — א) של העין, העצם שעל העין, וכמו"כ השערות שעליה כעין קשת, Augenbraue; sourcil; eyebrow: והיה ביום השביעי יגלח (המצורע) את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גַּבֹּת עיניו ואת כל שערו יגלח ויקר' יד ט. — ושאל המליץ: ולמה זה כל ימינו לא יצמח שער גבות ראב"ע, שאלות קכו. — °ובמשמ' גבין:  הגבות הם להגן על העינים ולשמרם מכל הזק וכו' כתב אפלטון מי שגבות עיניו רבות השער דברו כבד והוא בעל יגון וצער מ' אלדבי, ש"א ד א. — ב) *של הזקן, היא לחי התחתון, הסנתור, מקום הזקן בהפנים, Kinn; menton; chin: אמר ר' ירמיה בר אבא אמר ר' יוחנן (צורת האדם היא) מצח והגבינים והעינים והלסתות וגבת הזקן נדה כג:. — ג) כמו גבים, גבי האופן: וְגַבֹּתָם (של האופנים) מלאת עינים יחזק' א יז. גבות היד וגבות הרגלים ירוש' שבת יד יד ד, כמו גב היד. 


1 בערב' גֹּבַּה جُبَّة העצם המקיף את העין.