°, ש"נ, — א) סגולת הדבר שהוא אחד, Einheit; unité; unite: נעלם (אלהים) וגם אין סוף לְאַחְדּוּתוֹ (יגדל אלהים חי). אתה אחד ובסוד אחדותך חכמי לב יתמהו (רשב"ג, כתר מלכות). עד שיקדם תחלה מופת מציאותו ומופת אחדותו ושהיא לא תדמה לאחדות דבר אחד (אמונה רמה ג). אמנם האחדות העצמית וכו' ואלה כולם אחדויות כוזבות (שם ד מח). דע כי האחדות הוא קודם האחד כאשר החמימות הוא קודם החום (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב). קצרו הלשונות לספר אותה מפני אחדותה (שם). והפלוסופים החזיקו באמונת האחדות וכו' ואודיע מה הוא מורה ענין האחדות הפשוטה וענינה שהיא האחדות שאין עמה חבור (רשב"צ דורן, מג"א א ב). והוא ההשואה גמורה באחדות השלימה שאין בה שינוי (דרך אמונה לר"מ גבאי, פי' י' ספירות ב). אין אצילות נאצל כי אם להעיד באחדות בא"ס (שם יא). — ובהלצה: והאחדות היא כשתעשה ההרחבה בתבות מתחלפות אחדות בטעם (  ר"י מסיר ליאון, נופת צופים ב יא). — ב) °, חבור והסכמה בדעות ורגשות, Einigkeit; union; unity: כי מצד האחדות אשר בהם (בשבטי ישראל) אמרו לבער הרע (ר"י אברבנאל, שופט' כ ח). ולהתגאות בחכמתם ולהורות על אחדותם (של בני המגדל) אמר ויאמרו איש אל רעהו וכו' (צרור המור, סוף נח).