°, ש"נ, —  שה"פ מן הִפְנָה:  שלא יגמור ההפנאה (של אוצר בשבת) שמא יראה גומות למטה וישוה אותם בשבת (הלבוש או"ח שלג א).  ואם נתרצה בעל הגינה בכך ופינה אותם וחזר זה ואמר תן לי אבניו ואין לך אלא יציאותך אין שומעיi לו שכבר זכה בהן זה בהפנאתו אותם ברשות לקחת לו (שם, שותפ' בקרקע קסו א).