רוצים לעזור? כתבו אלינו!
![]() |
טָמַע
* 1, פ"י, — קל לא נמצא. — נִפע', *נִטְמַע, — נִטְמַע בדבר, שקע בו, נבלע בו ונאבד, sich vermischen; être absorbé; be mixed up: ארבעת אלפי עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה (קדוש' ע:). מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה (שם עא:). משפחה שנטמעה נטמעה (שם). איזהו אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל (כתוב' יד:). לאחר שנמכר לעכו"ם אעפ"י שעבר ועשה שלא כהוגן מצוה לפדותו ולא יטמע בהם (רמב"ם עבד' א ד). שמעה שבתה המירה דתה ואמרה כיון שנטמעה בין הישמעאלים שיחזירו לה הממון (טוחו"מ רפג ז). אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולם יניחה בכשרותה (רע"ב עדי' ח ז). — הָפע', °הָטְמַע, יוּטמע: שלא יוטמעו בנכרים וילמדו ממעשיהם (רש"י גיט' מז.). — פֻע', °טֻמַּע, מְטֻמַּע: לברר ספק משפחות המטומעות מי נטמע ומי לא נטמע (רע"ב עדי' ח ז). — הִתפ', הִטַּמַּע: קשים (הגרים) שמטמעים בישראל (תוספ' נדה יג:). 1 בארמ' טְמַע וטומעא. בערב' שרש זה משמש במשמ' אחרת. |
![]() |