ת"ז, מ"ר יְגֵעִים, —  עָיֵף, אין לו די כח לעבד, müde; fatigué; exhausted: ואבוא עליו והוא יָגֵעַ ורפה ידים והחרדתי אתו (ש"ב יז ב).  אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף וְיָגֵע ולא ירא אלהים (דבר' כה יח). — ובתו"מ:  שכל העופות בשעה שהם יגעים הן נחין על גבי סלע או ע"ג אילן אבל היונה הזו בשעה שהיא פורחת ויגיעה קופצת בא' מאגפיה ופורחת בא' מאגפיה (מד"ר בראש' לט).