לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

כָּנָף

  ש"נ, סמי' כְּנַף, בכנ' כְּנָפִי, כְּנָפֶךְ כְּנָפוֹ, מ"ז כְּנָפַיִם, סמי' כַּנְפֵי, בכנ' כְּנָפֶיךָ, כְּנָפַיִךְ, כְּנָפָיו, כְּנָפֶיהָ, כַּנְפֵיהֶם, מ"ר כַּנְפוֹת, — א) כָּנָף העוף וכדומה, האבר שבו יעוף העוף, Flügel; aile; wing: ויברא אלהים את התנינם הגדלים וכו' ואת כל עוף כנף למינהו (בראש' א כא).  וכל העוף למינהו כל צפור כל כָּנָף (שם ז יד).  וכאסף ביצים עזבות כל  הארץ אני אספתי ולא היה (עוף) נדד כָּנָף ופצה פה ומצפצף (ישע' י יד).  ויהי נשר אחד גדול כְּנָפַיִם ורב נוצה (יחזק' יז ז).  הנשר הגדול גדול הַכְּנָפַיִם ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה (שם ג).  כַּנְפֵי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ (תהל' סח יד).  ואם מן העוף עלה קרבנו ליי' והקריב מן התרים וכו' ושסע אתו בִכְנָפָיו לא יבדיל (ויקר' א יד-יז).  כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כְּנָפָיו יקחהו ישאהו על אברתו (דבר' לב יא).  הנה כנשר ידאה ופרש כְּנָפָיו אל מואב (ירמ' מח מ).  המבינתך יאבר נץ יפרש כְּנָפָו1 לתימן (איוב לט כו).  כְּנַף-רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה (שם יג). — ובתו"מ: נשתברו רגליה נמרטו כנפיה (חול' ג ד).  מה נשתנה כנף העוז מכל הכנפים (כלים יז יד).  יונה כנפיה מגינות עליה (שבת מט.).  ותרנגולת היתה לו לר"ש בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסייס וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים (חול' נז:).  נוח להן לבריות להגדיל להן כנפים ולפרוח באויר ואל ימסרו וישתעבדו תחת יד מלך חנף (מד"ר אסת' א).  אפילו מתכנשין כל באי עולם להלבין כנף אחד מן העורב אינן יכולין (שם שה"ש, ראשו כתם). — ושל ארבה, חגב וכדומה: ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו (חול' ג ז).  ארבה וחסיל אפילו לא נראה בארץ ישראל אלא כנף אחד מתריעין עליהן (תענ' כב.). — ובהרחבה גם הרגלים בבעלי חיים, וראשי כנפים: כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וראשי כנפים והסחוסים (פסח' ז יא). — בַּעַל כָּנָף, בַּעַל כְּנָפַיִם, כנוי לעוף: כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כָּנָף (משלי א יז).  כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכְּנָפַיִם יגיד דבר (קהל' י כ). — ובדברים לא בע"ח או דמיונ' שיש להם צורת עוף וְכָנָף: והיו הכרבים פרשי כְנָפַיִם למעלה סככים בְּכַנְפֵיהֶם על הכפרת (שמות כה כ). ויפרשו את כַּנְפֵי הכרבים ותגע כְּנַף האחד בקיר וּכְנַף הכרוב השני נגעת בקיר השני וְכַנְפֵיהֶם אל תוך הבית נגעת כָּנָף אל כָּנָף (מ"א ו כז).  וארבעה פנים לאחת (החיות שראה יחזקאל במרכבה) וארבע כְּנָפַיִם לאחת להם וכו' וידו2 אדם מתחת כַּנְפֵיהֶם וכו' וְכַנְפֵיהֶם פרדות מלמעלה (יחזק' א ו-יא).  ואשמע את קול כַּנְפֵיהֶם כקול מים רבים וכו' בעמדם תרפינה כַנְפֵיהֶן (שם כד). — ומליצה, נְשָׂאוֹ עַל כַּנְפֵי נשרים, הביאו למקומו במהרה, בבטחה, תחת מחסה נאמן: ואשא אתכם על כַּנְפֵי נשרים ואבא אתכם אלי (שמות יט ד). — כַּנְפֵי רוּח, בהשאלה ע"ש מהירותן: וירכב על כרוב ויעף וירא3 על כַּנְפֵי רוח (ש"ב כב יא).  צרר רוח אותה בִּכְנָפֶיהָ (הוש' ד יט).  השם עבים רכובו המהלך על כַּנְפֵי רוח (תהל קד ג). — עשה לו כְּנָפַיִם, מליצה לדבר שיעבר מהרה ולא יהיה: התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כְנָפַיִם כנשר ועוף4 השמים (משלי כג ה). — חָסָה תחת כַּנְפֵי פלוני, שפלוני הגן עליו לבלתי יארע לו כל רע: ישלם יי' פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יי' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כְּנָפָיו (רות ב יב).  באברתו יסך לך ותחת כְּנָפָיו תחסה (תהל' צא ד). — ובצל כְּנָפָיו: מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כְּנָפֶיךָ יחסיון (תהל' לו ח).  חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כְּנָפֶיךָ אחסה (שם נז ב). — ובסתר כְּנָפָיו: אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כְּנָפֶיךָ סלה (שם סא ה). — הסתיר את פלוני בצל כְּנָפָיו: שמרני כאישון בת עין בצל כְּנָפֶיךָ תסתירני (שם יז ח). — רִנֵּן בצל כְּנָפָיו: כי היית עזרתה לי ובצל כְּנָפֶיךָ ארנן (שם סג ה). — ובתו"מ: כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע רשע זה בא לאבד בניך מתחת כנפיך ספר תורה שנתת להם מי יקרא בו מכי' בשלח, עמלק ב.  הריני הולך לארצי ואגייר לכל בני מדינתי ואביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה (שם יתרו ב).  כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השמים מעלין עליו כאילו יצרו וריקמו (תוספתא הור' ב ז).  ר' יוסי אומר (שלמה התחתן עם נשים נכריות כדי) למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה (ירוש' סנה' ב כ ג).  הולכין ליריד ולוקחים משם עבדים ושפחות וכו' אפילו (עבדים) גוים מפני שמקרבן תחת כנפי השכינה (שם ע"ז א לט:).  שמקרבן תחת כנפות השמים (שם שם ג).  ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה (בבלי שבת לא.).  קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוונותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה (שם).  שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה (נדר' לב.).  שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (סוט' יג:).  ואף מבני בניו של אותו רשע (נבוכדנצר) ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה (סנה' צו:).  גר שבא להתגייר פושטין לו יד להכניסו תחת כנפי השכינה וכו' מכאן אמרו מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כדי להכניסן תחת כנפי השכינה (מד"ר ויקר' ב).  מי שבא לחסות  תחת כנפיו של הקב"ה הוא לו צנה וסוחרה של אמת (שם במד' יב). — ב) בהשאלה, קצה דבר, כְּנַף הבגד וכדומה: ועשו להם ציצת על כֵּנְפֵי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הַכָּנָף פתיל תכלת (במד' יה לח).  ויקם דוד ויכרת את כְּנַף המעיל אשר לשאול וכו' ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כָּנָף אשר לשאול (ש"א כד ד-ה).  ויסב שמואל ללכת ויחזק בִּכְנַף מעילו ויקרע (שם יה כז).  בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בִּכְנַף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכר' ח כג).  הן ישא איש בשר קדש בִּכְנַף בגדו ונגע בִּכְנָפוֹ אל הלחם ואל הנזיד (חגי ב יב).  גם בִּכְנָפַיִךְ נמצאו דם נפשות אביונים נקיים (ירמ' ב לד).  ולקחת משם מעט כמספר וצרת אותם בִּכְנָפֶיךָ (יחזק' ה ג). — ומ"ר בסמי' כַּנְפוֹת: גדלים תעשה לך על ארבע כַּנְפוֹת כסותך (דבר' כב יב). — פֵּרַשׂ כְּנָפָיו על אשה, נשאה לו לאשה, לקחה תחת מחסהו: אנכי רות אמתך ופרשת כְּנָפֶיךָ על אמתך כי גאל אתה (רות ג ט).  ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כְּנָפִי עליך ואכסה ערותך (יחזק' יו ח). — גִּלָּה כְּנַף פלוני, ראה ערותו, ובהעברה, שכב עם מי שהיתה אשתו: לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כְּנַף5 אביו (דבר' כג א).  ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כְּנַף אביו (שם כז כ). — ובהשאלה, *כנוי למקום תרפה של אשה: כנף שראה אביו לא יגלה (יבמ' ד.). — °הוא בכנף בגדו, הוא בדד, יחידי, אין לו אשה ובנים: לא בא אלא כמות שהוא יחידי בתוך לבושו בכנף בגדו (רש"י שמות כא ג). — °נגע בכנף מעילו, נגע נגיעה קלה: חלילה שאחד מהם ימלאהו לבו לגעת בך ולא בכנף מעילך (רי"א, בשלח). —  כְּנַף הארץ: מִכְּנַף הארץ זמרת שמענו (ישע' כד יו).  ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כַּנְפוֹת הארץ (שם יא יב).  בא הקץ על ארבעת6  כַּנְפוֹת הארץ (יחזק' ז ב).  תחת כל השמים ישרהו ואורו על כַּנְפוֹת הארץ (איוב לז ג).  לאחוז בְּכַנְפוֹת הארץ וינערו רשעים ממנה (שם לח יג). — כַּנְפֵי נָהָר, קצותיו: ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים וכו' וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כְּנָפָיו מלא רחב ארצך (ישע' ח ז-ח). — כַּנְפֵי השמש: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בִּכְנָפֶיהָ (מלא' ג כ). — כַּנְפֵי שחר: אשא כַנְפֵי שחר אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך (תהל' קלט ט-י). — ואמר המשורר: הנרפא הזמן ממחלתו וחֻדש אחרי ארך בלותו, ואם לבש ענן בקר בשמש וסר מעל כנף שחר כסותו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן). — ג)* כַּנְפֵי הָעֹל, הקצוות המנֻקבות ששם עוברות הרצועות: העול של מתכת והקטרב והכנפים המקבלות את הרצועות והברזל שתחת צוארי בהמה (כלים יד ד). — וקשוט העגלה: הטהורין שבעגלה העול המצופה וכנפים העשויות לנוי ושפופרת המשמיעות את הקול (שם ה). — כַּנְפֵי החליל וכדומה, כעין כנף וכדומה נסגרת ונפתחת להחליף הקול: סימפוניה אם יש בה בית קבול כנפים7 (כלים יא ו). — *כַּנְפֵי הריאה: כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה התחתונה (חול' מה.).  אלו כנפי הריאה שמשם יוצא הקול (מדר" ויקר' יח). — ד) *כְּנָפַיִם, בלשון החבֵרים לפנים, במשמ' נטילת ידים לאכילה8: הבא לקבל עליו (דברי חבֵרוּת) אם היה נוהג כתחילה בצינעה מקבלין אותו וכו' ומלמדין אותו והולכין ומקבלין לכנפים ואחר כך מקבלין אותו לטהרות ואם אינו מקבל עליו אלא לכנפים בלבד מקבלין אותו קיבל עליו לטהרות ולא קיבל עליו לכנפים אף על הטהרות אינו נאמן (תוספות דמאי ב י-יא). —  °כְּנַף האהל, קצהו: היה כנף האהל מרודד על הארץ וטומאה תחת כנף האהל (רמב"ם, טומא' מת יח ח). — ה) °בענין יחוסי משפחה, בלשון הקראים: קרובי האדם הם לשלשה מעלות פרחים עקרים וכנפים ואין שלשתם במעלה אחת אלא שכל הקרוב זוכה מן הרחוק ממנו (ר"א הקראי, ג"ע, דיני ירושה א).  בהכחד הפרחים הכתוב הזכיר הכנפים באמרו ונתתם את נחלתו לאחיו וידענו שהעקרים הם קרובים מן הכנפים ולמה הניח העקרים והזכיר הכנפים  וכו' שדין הנחלות כבר קדם לנו הבאור שיש להם תליה בשכל והאדם חס לתת מה שיש לו לעקריו משיתן אותו לכנפיו (שם ד).  אם שתק הכתוב ולא הזכיר העקרים הזכיר הכנפים באמור ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו (שם ה).  כל שני שארים אסורים על שני שארים וכו' וזה העקר יהיה בעקרים ובפרחים זולת הכנפים ר"ל גוף ושאר שארו שהרי אשה ובת אחותה מותרות לשני שארים (שם, עריות ח).  ויש לך לדעת כי בכל מקום שדלגנו לשאר השאר בין בעקרים בין בפרחים בין בכנפים יש לך לעלות מעלה מעלה ולרדת מטה מטה לענין האסור אין לך לעמוד על גבול (שם, סוף יז).  שכל הזוכה בירושתו יעמוד במקומו בין מפרח בין מעקר בין מכנף (אליהו בשייצי, סדר ירושות ח"ב ג).  והאח והאחות נקראים כנפים מפני שאין בהם טבעיות שאריות (משה בשייצי, ספ' עריות ב).

אבר. — אגף. — °גָּדף. — מֻטּה. — נדד. — נוצה. — פֵרַשׂ כנפיו. — רפרף בכנפיו. ִ


1 כנפיו קרי.

2 וידי קרי.

3 בתהל' יח יא: וידא.

4 לעוּף קרי.

5 לא נתברר היטב טעם כנוי זה.

6 ארבע קרי.

7 פרש הרמב"ם: ובית קבול כנפים מקום ירכב בו כלים בדמיון כנף להשמיע הנגון.

8 לא נתברר טעם שמוש זה.