1, כֶּסֶה, ש"ז, —  זמן שהלבנה במלואה,  Vollmond; pleine lune; full moon: כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק צרור הכסף לקח בידו ליום הַכֶּסֶא יבא ביתו (משלי ז יט=כ).  תקעו בחדש שופר בַּכֶּסֶה ליום חגנו (תהל' פא ד). — ואמר הפיטן: אנא הנשא להעיר פלאות, וחטא בן היה נושא ומוחה שגיאות, בנשף הכסא בא להראות, להשתחות למלך ה' צבאות (אנא הנשא, אגר' שד"ל 504). — ובמשמ' °יום הקבוע:  ויועדו ביניהם להקבץ יחדו ביום מועד וישב כל אחד מהם לעירו וליום הכסא נאספו שני הגדודים ותעל זעקתם וילחמו מקצת היום (יוסיפון, פרק ז).  הצמר כבר נמכרה ליהודי אחר והלך להביא מעות וכו' אך אם היהודי לא יבא ליום הכסה אשר בינינו אמכרנה לך ברצון טוב (שו"ת תמת ישרים קלב).