, ש"ז, מ"ר מַאֲוָיִים, —   מה שהאדם מתאוה, מה שרוצה להשיג, Begierde; desir; =re:  אל תתן יי מַאֲוַיֵּי רשע זממו אל תפק (תהל' קמ ט). —  ואמר הפיטן:  אין כאל אש אוכלה וקנא, לעולם יי' אמת אל אמונה, אורי וישעי מעוז חיי, עליו תלויים כל מאויי (שהי"ח ליום ד).  הנה כל ימיך הולכים ודלים יום אחר יום עד בואם אל קצה המדרגה התחתונה, ומאוייך המה מתגברים ועולים עד בואם אל המדרגה העליונה (רמב"ע, אברך את). —  והשתמשו בו גם במליצה הפשוטה:  וכל כחות בעלי החיים אם משיגים ואם מניעים והמניעים הם המאויים והם שני מינים אם מניע להביא מועיל והוא הכוסף ואם מניע לדחות מזיק והוא הכועס (כוזרי ה יב).  ועם הענינים ההם אשר נתלו בהם ממצות וחקים נראה בסדורם כל מאויי לב (שם כ).  ואם נזדרזת ובטלת רצונך מפני רצונו ונתעסקת במלאכת שמים והנחת מאויי העולם שאתה מתאווה להם וחשקת להדבק בדרכי  השם הקב"ה נותן לך שכר וכו' (ספר מוסר לר"י בן עקנין ב ד).