1, ש"ז, סמי' מוֹת, בכנ' מוֹתִי, מוֹתוֹ, מוֹתָהּ, מוֹתָם, מֹתָם, מוֹתֵי, מֹתָיו, — א) ההפך מן חַיִּים, מעמד דבר שחדל להיות חַי, שחדלו בקרבו הפעולות של בעלי חיים, כמו התנועה מעצמו, החוש וכיוצא בהן, Todt; mort; death: החיים וְהַמָּוֶת נתתי לפניך דבר' ל יט.  במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם לְמָוֶת אם לחיים כי שם יהיה עבדך ש"ב יה כא.  ונבחר מָוֶת מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת ירמ' ח ג.  הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך הַמָּוֶת הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה שם כא ח-ט.  מָוֶת וחיים ביד לשון משלי יח כא.  מי גבר יחיה ולא יראה-מָוֶת תהל' פט מט. — ובכנ': כל הנגע בהם (בבע"ח המנויים שם) בְּמֹתָם יטמא עד הערב ויקר' יא לא.  לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם בְּמֹתָם במד' ו ז.  כן צדקה לחיים ומרדף רעה לְמוֹתוֹ משלי יא יט. — ומ"ר בסמי': מוֹתֵי ערלים תמות ביד זרים יחזק' כח י. — אִישׁ מָוֶת, בֶּן מָוֶת, פלוני הוא איש מות, או בן מות, הוא ראוי למָוֶת, לֵהָרֵג, שימיתוהו בעד מעשיו שעשה, עי' איש, בן. —  חטא מָוֶת, חטא שבשבילו ראוי להרג, עי' חטא. — משפט מָוֶת לפלוני, הוא ראוי שישפטוהו למָוֶת, להרג, עי' משפט. — ודמיון לכֹח עז מאד שאין להנצל ממנו: כי עזה כַמָּוֶת אהבה שה"ש ח ו. — ולכֹח שאין ספוק לו לעולם ומבקש תמיד עוד: אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כַמָּוֶת לא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים חבק' ב ה.  — ולדבר מַר מאד: ומוצא אני מר מִמָּוֶת את האשה קהל' ז כו. — כְּלֵי מָוֶת, כלי זין וכדומ' במה שממיתים אדם,עי'  כְּלִי. — ושמושי הדבור: גְּאָלָהוּ מִמָּוֶת, עי' גָּאַל. — פָּדָהוּ מִמָּוֶת, עי' פָּדָה. — הִצִּילוֹ מִמָּוֶת, עי' נָצַל.  ואת נפשו, חִלֵּץ, חָשַׂךְ, הִצִּיל את נפשו מִמָּוֶת, עי' נֶפֶשׁ.  הערה לַמָּוֶת נפשו, נתן א"ע למות, עי' עָרָה. — יָשַׁן הַמָּוֶת, עי' יָשַׁן. — חָרָה לפלוני עד מָוֶת, עי' חָרָה. — אֵימוֹת מָוֶת, עי' אֵימָה. — בְּכוֹר מָוֶת, עי' בְּכוֹר. — זְבוּבֵי מָוֶת, עי' זְבוּב. — חֶבְלֵי מָוֶת, עי' חֵבֶל. — מַלְאָך מָוֶת, עי' מַלְאַךְ. — מוֹקְשֵׁי מָוֶת, עי' מוֹקֵשׁ. — מִשְׁבְּרֵי מָוֶת, עי' מִשְׁבָּר. — ובמליצה, כרת ברית את מָוֶת, שלא יגע בו, שלא ימות: לכן שמעו דבר יי' אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם כי אמרתם כרתנו ברית את מָוֶת ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום ישע' כח יד-יח.— עלה הַמָּוֶת בחלונות וכדומה: כי עלה מָוֶת בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות ירמ' ט כ. — רָעָהוּ הַמָּוֶת, עי' רָעָה. — ב) דבר המביא מָוֶת: והעתירו ליי' אלהיכם ויסר מעלי רק את הַמָּוֶת הזה שמות י יז, ר"ל את הָאַרְבֶּה. — וסַם מֵמִית: ויצקו לאנשים לאכול (את פקעות השדה) ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מָוֶת בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכול מ"ב ד מ. — וּמַחֲלָה, דֶבֶר וכדומ': כה אמר יי' אשר לַמָּוֶת לַמָּוֶת ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ירמ' יה ב. — ג) נרדף עם שְׁאוֹל: כי לא שאול תודך מָוֶת יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך ישע' לח יח.  מיד שאול אפדם מִמָּוֶת אגאלם הוש' יג יד.  כי אין בַּמָּוֶת זכרך בשאול מי יודה לך תהל' ו ו.  ולעפר מָוֶת תשפתני שם כב יו.  רגליה (של האשה זרה) ירדות מָוֶת שאול צעדיה יתמכו משלי ה ה.  שרידיו בַּמָּוֶת יקברו איוב כז יה.  ונעלמה (החכמה) מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה אבדון וָמָוֶת אמרו באזנינו שמענו שמעה שם כח כא-כב.  כי ידעתי מָוֶת תשיבני ובית מועד לכל חי שם ל כג. — שַׁעֲרֵי מָוֶת: ויגיעו עד שערי מָוֶת תהל' קו יח .  הנגלו לך שערי מָוֶת ושערי צלמות תראה איוב לח יז. — חַדְרֵי מָוֶת: דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מָוֶת משלי ז כז. —  ואמר בן סירא: עקרת תחבולות לבב ארבעה שבט ים יפריחו טוב ורע חיים ומות ומושלת בם כליל לשון ב"ס גני' לז יז-יח. — ובתו"מ: ואל תאמין בעצמך עד יום מותך אבות ב ד.  כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו ב"ק סא..  נבחר מות לרשעים שלא יהיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם יבמ' סג:. הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי כתוב' קג..  אמרה לה שוה לי המות משתחנני לאיש הזה אדר"נ נוסח' א טז.  הרי אנו עומדים בין מות לחיים ואתה נרדם וישן פדר"א י. — ואמר המליץ: גשר רעוע וכל ברואי תבל עוברים עליו החיים מובאו והמות מוצאו החיים בונה והמות סותר החיים זורע והמות קוצר החיים נוטע והמות עוקר תוכח' לר' בחיי, ברכי נפשי. — ואמר החכם: יהי המות נקל בעיניכם כי מרתו כיראתו מבח' הפנינ', שער הפרישות.  ואיך ינעם מי שיודע שהמות יבואהו פתאום ויסירהו ממלכות וגדולה וישכיבהו בבית חשך המעותד לו שם.  המות קשה מכל מה שלפניו ורך מכל מה שאחריו ר' קלוני', אבן החן עט.  המות פחד העשירים ותאות הדלים ספ' שעשועים לר' זבדא 23.  מות ככר נרחב ושם ירעה ושם ירבץ אנוש ישיש ושב  ונער בן המלך והנזיר כ.  ואם יש דבר קשה מהמות הוא הכסילות שם כד.  מתי שכל מתי דעה ישרה שאלוני בניב שפה ברורה, וכו' היש מר מכאב מות עניתים אשר נפשו ביין סכלות שכורה שם. — והמשורר אמר: והמות מרדף אחריהם ונפש כל אנוש יקח כנושו, כמו מגל אשר שלח בשדה ואת זרעו יהי קוצר כלקשו רמב"ע, הניאני זמן, כ"י בודל'.  ויולד אנוש ערום וילך ונפשו מעמל תבל ערומה, וכו' הכי מות כמו מגל ונחנו כמו קציר אשר בשל וקמה הוא, חרדה לבשה.  שנות אדם חלומים ומות פותר, וישכון בבית שלומים וקצו חותר הוא, כל מעשה יי'.  החי גפן והמות בוצר, ובכל אשר ילך צעדיו הוא נוצר, שובי נפשי לבקש היוצר, כי היום קצר ודחק החצר סמא"צ, קינה, שכחי יגונך.  ילדי זמן גפן והמות בוצר, יקטוף כאשר ישר בעיני היוצר ר"י נגארא, ילדי זמן.  

אבד. — אבדון. — אבֵל. — *אבֵלות,  עי"ש. — אַל-מָוֶת. *אֲנִיָּה. *אנינה. — *אנינות. — אָנַן, לחם אֹנִים. — אסף, נאסף אל עמו. — ארון. — בור, יורדי בור. — °בית החיים. — בית מועד לכל חי. — *בית עולם. — *בית הקברות. — °בר מינן. — בָּרָה, הִבְרָה. — גוע. —  גיהנם. — *גלגוּל, גלגול מחלּות, °גלגול נפשות. — *גסס, °גסיסה. — דֶבֶר. — *דוּמה. — °הבראה, סעודת הבראה. — הוֹ הוֹ, קריאה של צער וקינה על מת. — *הזכרה, °הזכרת נשמות. — הלך, הלך לעולמו. — *הספד. — הרג. — *וִדּוּי. — ז"ל, זכרו לברכה. — זצ"ל, זכר צדיק לברכה. — °חִבּוּט, חבוט הקבר. — *חַבָּלָה, מלאכי חבלה. — חלה. — חָלל. — חנק. — חֶתף. — *כליבה. — כליון. — כרת, הכרית. — כָּרֵת. — *לְוָיָה. — לויתן, עור לויתן. ——   מגפה. מות וכו'. — מחלה. — מִטָּה. — *מיתה דחופה, חטופה. — *מלאך המות. — מנוח, °המנוח. — מספד. — °מספיד. — מצבה. — °מִצְוָה. — מקֹננוֹת. — מֵת, מֵתָה. — נבֵלה. — נהי. — נחם. — נפח נפשׁו. — °נצחי. — °נצחיּוּת. — נשׁיה, ארץ נשיה. — *סם המות. — ספד, הספיד. — עדר, נעדר. — *עולם הבא. — עלף, תעלף. — פגר. — *פטירה, *נפטר. — °צדוק הדין. — צִיּוּן. — צלמות. — קבורה. — קבר. — °קברן. — קטב. — קטל. — קינה. — קץ, בא קצו. — רוּח. — רפאים. — רצח. — שאול. — *שבק חיים לכל חי. — שׁמד, השׁמיד. — תחיה, *תחית המתים. — *תכריכים. — תנחומים. — °תנצב"ה,  תהי נשמתו צרורה בצרור החיים. — תֹּפֶת. — תָּפְתֶּה. — *תשניק.