לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

מִלָּה

1, ש"נ, בכנ' מִלָּתִי, מִלָּתוֹ, מ"ר מִלִּים, מִלִּין, בכנ' מִלָּי, מִלֶּיךָ, מִלֵּיהֶם, —  א) צרוף קולות אחדים של הדבור שמשתמש בו האדם לתרגם בו מושג מהמושגים, ובכלל דבור, Wort, Rede; mot, parole; word, speech:  רוח יי' דבר בי וּמִלָּתוֹ על לשוני (ש"ב כג ב).  בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מִלֵּיהֶם (תהל' יט ה).  כי אין מִלָּה בלשוני (שם קלט ד).  באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מִלֶּיךָ (משלי כג ט).  הנסה דבר אליך תלאה ועצר בְּמִלִּין מי יוכל (איוב ד ב).  כושל יקימון מִלֶּיךָ וברכים כרעות תאמץ (שם ד).  הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מִלִּים היגאה גמא בלא בצה וכו' (שם ח י=יא).  הלא אזן מִלִּין תבחן וחך אכל יטעם לו (שם יב יא).  שמעו שמוע מִלָּתִי ואחותי באזניכם (שם יג יז).  הוכח בדבר לא יסכון וּמִלִּים לא יועיל בם (שם יה ג).  והצאת מפיך מִלִּין (שם יג).  עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני בְּמִלִּים (שם יט ב).  מי יתן אפו ויכתבון מִלָּי מי יתן בספר ויחקו (שם כג).  שמעו שמוע מִלָּתִי ותהי זאת תנחומתיכם (שם כא ב).  אדעה מִלִּים יענני ואבינה מה יאמר לי (שם כד כה).  שרים עצרו בְמִלִּים וכף ישימו לפיהם (שם כט ט).  הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מִלִּין וכו' ולא ערך אלי מִלִּין וכו' חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מִלִּים (שם לב יב-יו).  כי מלתי מִלִּים הציקתני רוח בטני (שם יט).  שמע נא איוב מִלָּי וכל דברי האזינה (שם לג א).  אך אמרת באזני וקול מִלִּין אשמע (שם ח).  אם יש מִלִּין השיבני דבר כי חפצתי צדקך (שם לב).  ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מִלָּי (שם לד יו).  אני אשיבך מִלִּין ואת רעיך עמך (שם לה ד).  ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מִלִּין יכבר (שם יו).  כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מִלִּים (שם לו ב).  כי אמנם לא שקר מִלָּי (שם ד).  מי זה מחשיך עצה בְמִלִּין בלי דעת (שם לח ב). —  היה לפלוני לְמִלָּה, שפלוני מרבה לדבר בו, בפרט לרעה, בצחוק וקלסה:  ועתה נגינתם הייתי ואהי להם לְמִלָּה תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק (שם ל ט-י). —  ובתו"מ:  גוי אחד פגע את רבי ישמעאל ובירכו אמר לו כבר מילתך אמורה פגע (בו אחר) וקיללו א"ל כבר מילתך אמורה (אמרו לו תלמידיו רבי כמו שאמרת לזה אמרת לזה אמר להם) כן כתוב אורריך ארור ומברכיך ברוך (ירוש' ברכ' ח ט).  לקול הַמִּלָּה2 הגדולה שאמרתם (בענין המרגלים) כי חזק הוא ממנו הצית אש עליה ורעו דליותיו (ר' חמא בר"ח, שם תענ' ד ח). —  ומשל:  מלה בסלע ושתיקה3 בשתים (ריב"ל, מד"ר ויקר' טז). —  ומצוי בסהמ"א:  איצטבלאות עיקר המלה אורוות סוסים (ר"ח ערוב' כד.). —  ואמר המשורר:  ושיריך שקולים וחזקים ומשבר וענין רך מנועים, ואת מושל עלי מלים טהורים כספירים וענינים יגעים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי).  קצרה לשוני מלחוות את גדלו ואם תיטיב במליה, נפשי אשר מכרה לצורה את רוחה ולבה עם כסליה (הוא, הנה יחידתי).  אחל במלים צרופים בענינים, זקוקים למאד מתוקנים (תשו' יהודי אבן ששת, אחל במלים).  עבדים לך יתחננו אות לנגדם שמוך, בטוב שמך יתרוננו במלים לא עממוך (ר"י הלוי, רצה רנת).  יועד בכל ליל ועת בוקר ישלים אשר מליו לכל ערבו (רמב"ע, תרשיש א רנ).  ואבכה לפניו וישחק לבכיי ויקשה דבריו ומלי חלקים (שם צה).  הכי שכלי כמו גלגל יסובב עלי עולם וארבע פעמותיו, ברד מלי באוצרות בין גנזיו ויתיך אש לבבי קופאותיו (ר"י חריזי, תחכמ' יו). —  ומ"ר °מִלּוֹת:  כי יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה (רש"י שמות כז ב).  והמדות המיוחדות והמלות הנפרדות והמורכבות (ר"י א"ת, כוזרי ה יב).  ואל יתבעני תובע להביא כל מלה שתהיה תחת כל ענין כי אם הייתי עושה כן הייתי מביא כל המקרא אך אביא מכל ענין מלות כפי אשר אראה שיש בו די (הוא, הקד' השרשים לריב"ג).  שהם מלות המחשביות רצוני לומר במחשביות ההקשים וירצה במלות מלות לועזות (כל מלאכ' הגיון, הקש).  כי כל אדם אשר ישמע מלה ממלותיהם תתאב אליהם הנפש (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' א ד). —  ואמר המשורר:  תנו ציץ לשירות ומלות נכוחות, לאוחז בתבל קצוות ורוחות (רמב"ע, פתיח' התרשיש). —  ב) בדקדוק, °אחד מחלקי הלשון, כל אחת מאותן המלים שאינן לא שֵׁם ולא פעל ומשמשות בפעלים ושמות לבאר הכונה:  גרם היות השם והפעל וגם מלה שלשית זו בזו קושרת (רשב"ג, חרוזי הענק, אות ג).  יקרה רביעית דת חקקתיה בסוד מלה אשר פעל לשם אוסרת (שם, אות י).  לבל תהיה בשם פועל ומלה כמו עור מגשש באפלה (רד"ק, השכל וידוע, שיר בסוף המכלול). —  ומִלּוֹת הַטַּעַם:  דע כי התחלות הדבור כולו עברי וערבי וזולתם מן הלשונות שלש והם שמות ופעלים ומלות הטעם אין לשון חסר מהם וכו' ומלות הטעם כמו גם כי רק אך והדומה להם (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג א).  נאמר כי מלות הטעם כלים וקשרים לדבור אשר לא יתחבר כי אם בהם (שם).  ודע כי לא יתחבר ולא יתרכב שם עם מלת טעם (שם).  שער מלות הטעם וכו' והנה המלות יש מהם שניות והם שתי אותיות שוות כמו דד גג וכו' ויש משלשה אותיות וכו' (ראב"ע, צחות). —  °סֵפֶר מִלִּים, מִלּוֹן:  וכחמש עשרה שנה אחרי כן היא שנת תרי"ז יצאו לאור ספרי המלים להחכם פירשט וכן יצא בשנה ההיא ספר מלים להחכם געזעניוס הוצאה חמישית (אדם, או"א, מחקרי שמות המדבר', חכמה).


1 מן שרש מלל, עי' הערה שם.  בארמ' כמו בעברית.

2 כך בירוש' כ"י גני', גינצבורג 184, ובנוסח' הדפוס:  המולה.

3 במד"ר שם בסגנון ארמי:  מלה בסלע ומשתוקא בשתים.