לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

מְקַמֵּץ

*, ש"ז, — מי שמלאכתו לקבץ זבל וכדומה בחוצות: ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ1 והמצרף נחושת והבורסי (כתוב' ז י). המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה (חגי' ד.).

1 ואמרו בגמ' (כתוב' עז.): מאי מקמץ אמר רב יהודה זה המקבץ צואת כלבים. וכך הרמב"ם הלכ' חגי' ב ב): המקמץ והוא שמלאכתו לקבץ צואת כלבים וכיוצא בהן לעבד העורות או לרפואה.

חזרה אל מרכז הפעילות