ש"ז, נֵסֶךְ, נָסֶךְ, נִסְכִּי, נִסְכּוֹ, נִסְכֹּה, נִסְכָּהּ, נְסָכִים, נְסָכֶיהָ, נִסְכֵּיהֶם, — א) נֵסֶךְ יין וכיוצא בזה שיִסַּךְ אדם על המזבח עם הקרבן: ויסך עליה (על המצבה) נֶסֶךְ ויצק עליה שמן (בראש' לה יד). ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין וְנֵסֶךְ רביעת ההין יין (שמות כט מ). לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה וְנֵסֶךְ לא תסכו עליו (שם ל ט). כמנחת הבקר וּכְנִסְכָּהּ תעשה לה (שם כט מא). אשה ליי' ריח ניחח וְנִסְכֹּה יין רביעת ההין (ויקר' כג יג). ומנחתם וְנִסְכֵּיהֶם אשה ריח ניחח ליי' (שם יח). להקריב אשה ליי' עלה ומנחה זבח וּנְסָכִים דבר יום ביומו (שם לז). ועשה הכהן את מנחתו ואת נִסְכּוֹ (במד' ו יז). ויין לַנֶּסֶךְ רביעית ההין תעשה על העלה (שם טו ה). ויין תקריב לַנֶּסֶךְ חצי ההין (שם י). כמנחת הבקר וּכְנִסְכּוֹ תעשה (שם כח ח). מלבד עלת התמיד מנחתה וּנְסָכֶיהָ (שם כט לא). מלבד עלת התמיד ומנחתה וְנִסְכָּהּ (שם לח). ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נִסְכּוֹ (מ"ב יו יג). הכרת מנחה וָנֶסֶךְ מבית יי' (יוא' א ט). לעשות כונים למלכת השמים והסך נְסָכִים לאלהים אחרים (ירמ' ז יח). ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה וְהַנֵּסֶךְ בחגים ובחדשים ובשבתות (יחזק' מה יז).  ויסיכו שם את נִסְכֵּיהֶם (שם כ כח. — קשות הַנָּסֶךְ, הכלים שבהם נֹסכים הנסך: ואת המנקית ואת קשות הַנָּסֶךְ ולחם התמיד עליו יהיה (במד' ד ז). — ומצוי בתו"מ: בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל שהיה בדין בן בקר טעון נסכים ובן הצאן טעון נסכים אם למדתי שלא חלקה תורה בין נסכי עגל לנסכי שור כך לא תחלק בין נסכי כבש לנסכי איל (ספרי במד' קז). שאדם מביא זבחו היום ונסכיו לאחר עשרים יום (תוספת' זבח' ה א). הכבש הבא עם העומר אעפ"י שמנחתו כפולה לא היו נסכיו כפולין (מנח' ט ד). הרי עלי שור יביא הוא ונסכיו במנה עגל יביא הוא ונסכיו בחמש איל יביא הוא ונסכיו בשתים כבש יביא הוא ונסכיו בסלע (שם יג ח). — ובפרט *יין נֶסֶךְ, יין שחשב עליו עכו"ם לנסכו לע"ז, או רק נגע בו ועשהו עי"ז יין נסך ולפי דיני התלמוד אסור ליהודי לשתותו: לוקחין גת בעוטה מן העכו"ם אעפ"י שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור (ע"ז ד ח). יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא (שם ה ח). גר וגוי שירשו את אביהם גוי יכול הוא לומר לו טול אתה עבודה זרה ואני מעות אתה יין נסך1 ואני פירות (דמאי ו י). אין מדקדקין ביין נסך (ר' יהודה, ירוש' סנה' ד ח). — ב) פֶסֶל נסוך מכסף וזהב וכדומ', gegoss. Bild; image fondue; molten image: נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נִסְכּוֹ ולא רוח בם (ירמ' י יד). הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נִסְכֵּיהֶם (ישע' מא כט). ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי וְנִסְכִּי צום (שם מח ה).