לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

אֵימָתַי

1, מלת שאלת הזמן, wann; quand; when:  – ובקצת במשמעת באיזה תנאי: עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בש"א כל זמן שהוא יפה לפרי (שביע' א א).  עד אימתי נקראו נטיעות ר"א בן עזריה אומר עד שיחולו (שם שם ח).  – הוא (אבטליון) היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי (אב' א יד).  אימתי הקדש עושה תמורה (ספר' ויקר' פרק יו).  אימתי אלו ואלו נוטלים למחר  כשתבוא גאולה (ספרי, האזינו שכד).  אימתי הראהו סמוך למיתה (שם, סוף וזאת הבר').  ועם מ לשאלת תחלת הזמן: מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכל בתרומתן (ברכ' א א).  מאימתי מזכירים גבורת גשמים ר"א אומר מיום טוב הראשון של חג (תענית א א).  מאימתי נעשה בן סורר ומורה (סנה' ח א).  מאימתי חייב משיאכל טרטימר בשר (שם שם ב).  מאימתי היא טהרתה בש"א משיחבל ובה"א משיחבר (כלים יד ב).  מאימתי הוא חבור למטה משיסרג בה שלשה בתים (כלי' יט א). זתים מאימתי מקבלין טומאה משיזועו זיעת המעטן _טהר' ט א).  מאימתי טהרתן בש"א משירבו וישטופו (מקו' א ה).  מאימתי הוא מונה לו (לאילן שנטע לענין ערלה) משעת נטיעה (ספרא קדשים פרשה ג).  – ולהורות הזמן בלי שאלה: כרם רבעי היה עולה לירושלים וכו' ותנוי היה הדבר אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה ר"י אומר משחרב ביהמ"ק היה תנוי זה תנוי אימתי שיבנה מקדש יחזור דבר לכמות שהיה (חלה א).  מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך (ב"מ ה ג).  אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להם (סוט' ט ו).  התקין הלל הזקן שיהא (המוכר בית חומה והגיע יב חדש) חולש את מעותיו בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימתי שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו (ערכין ט ד).  – ומשמש קצת במשמעת באיזה אופן, באיזה תנאי, וכדו': החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנותן לו מאותו השדה ומאותו המין (דמאי א ו).  עפר חוץ לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית א"ר יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת (חלה ב ב).  אשה מדדה את בנה א"ר יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל א' ומניח  א' (שבת יח ב).  אמרו לו (לר' עקיבא) אימתי בזמן שאין בה דיורין (עירוב' ה ט).  הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידו ליקח אבל יש בידו ליקח הן קודמין לכל אדם (גיט' ה ו).  אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין וכו' (שם ח ט).  זה הכלל (בחלוקת החצר) כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו בפחות מכאן יחלוקו (ב"ב א ה).  אמר ר"י אימתי (המשחק בקוביה וכו' פסו' לעדות) בזמן שאין להם אומנות אלא הוא אבל יש להם אמנו' שלא הוא כשרין (סנה' ג ג ).  אמר ר"ש אימתי (התמי' והמוס' אינם מעכבין זל"ז) בזמן שהיו אנוסין או שוגגין (מנח' ד ד).  אמר ר' יוסי אימתי בזמן שהוא מפתח אחד (כלים יב א).  אמר רבי יהודה אימתי (צריך המוכר בהמה להודיע שמכר אמו או בתה)  בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אינו צריך להודיע (ספרא אמור פרק ח).


1 בערבית המדֻברת במצרים אִמְחֵי, (שפיטה) בסוריה, אֵמתֵי, בארמ' אֵימַת, אֵימָתַי, אֵימַתִּי, בסורית אֶמַת, מקֻצר מן אֶמַתֵי, ובמש' מנקד' כ"י פרמה (כלים יב א. יג ב) מנֻקד אֵמָתֵי, מֵאֵמָתַי, ועל הגליון רשום: ג' אֵימָתֵי, וכן במשנ' עם גוף הערבי של פרוש הרמבם הוצ' דרנבורג כתיב אמתי בכל מקום.  וקריאה המקבלה של הספרדים ג"כ אֿימתי מלעיל.  וסבר אֳוַלד ואחרים כי זו כפילות כח השאלה (סי' a 104).  והוא דבר מצוי בלשון שקצת מלים שנחלש קצת כחן מפני רוב השמוש חשה הלשון צרך לחדש כחן ע"י הוספה חדשה.  ואעפי"כ יש סברים כי יש פה רק א נוספה כמו תמול אתמול וכיוצא בזה, והיוד רק לסימן הנקוד. ועי' מָתַי בדבר מקור מלה זו.