ש"נ, כנ' סָלְתָּה, מ"ר *סְלָתוֹת — הטוב והמֻבחר של קמח חטים טחון דק כעין גריסים דקים מאד, Feinmehl; fleur de farine; finest flour: ועשרן סֹלֶת בלול בשמן כתית רבע ההין (שמות כט מ). ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליי' סֹלֶת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה (ויקר' ב א). וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סֹלֶת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן (שם ד). אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וְסֹלֶת מרבכת חלת בלולת בשמן (שם ז יב; גם שם ב ה; שם ז; שם ה יא; שם ו ח; שם יג; שם יד י; שם כא; שם כג יג; שם יז; שם כד ה). וסל מצות סֹלֶת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם (במד' ו יה; גם שם ז יג וכו'; שם ח ח; שם יה ד; שםו; שם ט; שם כח ה; שם ט; שם יב; שם יג; שם כ וכו'). ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סֹלֶת וששים כר קמח (מ"א ה ב). כה אמר יי' כעת מחר סאה סֹלֶת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון (מ"ב ז א; גם שם יו; שם יח). ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי1 ומשי ורקמת סֹלֶת ודבש ושמן אכלתי1 ותיפי במאד מאד והצלתי למלוכה (יחזק' יו יג; גם שם יט; שם מו יד). ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הַסֹּלֶת והיין והשמן והלבונה והבשמים (דהי"א ט כט; גם שם  כג כ). — ובתו"מ: נטף מרוטבו (של קרבן פסח) על הסולת יקמוץ את מקומו (פסח' ז ב). ונפה שמוציאה את הקמה וקולטת את הסולת (אבות ה יה). הרי עלי מנחה יביא איזו שירצה ר' יהודה אומר יביא מנחת הסלת שהיא מיוחדת במנחות (מנח' יג א). יהי פסת בר בארץ וכו' שיהיו חטים שפות זו בזו ונושרות סולתן בארץ ואתה בא ונוטל [ממנה] מלא פיסת זו של יד כדי פרנסתך (ספרי דבר' שטו). פעמים שהשאר יפה והוא תפוח הא אילו סולת הית' צמוקה ועכשיו שהוא שאור יפה והיא תפוח את רואה את התפוח כילו צמק ונראית חסירה (ר"מ, ירוש' תרומ' ב ד). וכן הקנובקאות חייבות רבי יהושע בן לוי תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה (שם חלה א ו). מה המרקיד קמח מלמטן וסולת מלמען אף המשמר יין מלמטן ושמרין מלמעלן (ר' זעירה, שם יו"ט גני' א, 302). לאחד שהוליך סאה של חטים אצל הנחתום א"ל הוציא לי ממנה קמח סולת הוצא לו ממנה קלוסקיא קמח וסולת אחת (ר' אלעזר בן עזריה, מד"ר שה"ש, שיר). סולת שהתליעה רובה פסולה וחיטין שהתליעו רובן פסולות (ת"ר, מנח' פה:). — סֹלֶת רותחת, צוננת: אמר שמואל בסולת רותחת וכו' קא סלקא דעתך בסולת צוננת (פסח' עו.). לאחד שבידו סולת רותח בקש ליתנו לבנו ונתנו לעבדו (ר' יודן בשם ר' יהודה בר' סימון, מד"ר בראש' לה, הוצ' תיאוד'). — סֹלֶת נקיה: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה (ר' אלעזר, קידוש' סט:). — ומ"ר: כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש יספק מארבע (שקל' ד ט). פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור (ע"ז ד ב). כל הקמחין והסלתות מעלין זה את זה דברי ר' נחמיה וחכ' או' אין מעלין זה את זה (תוספת' תרומ' ו ו). אחת לשלשים יום משערין את הלשכה כל מי שמכר להן יינות שמנים וסלתות רצה לחזור בו בתוך שלשים יום אין שומעין לו (שם, שקל' ב יא). אין אוצרין בארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות פירות (שם ע"ז ד א). במה מכסין ובמה אין מכסין אין מכסין לא בתבן ולא בקש וכו' ולא בקמחין ולא בסלתות וכו' (שם חול' ו יא). כך משיב רבי עקיבה את רבי ליעזר אין את מודי לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה ולא גידולי פטור הן והוא מקבל מיניה (ירוש', חלה ב א). מאכילין אותו סלתות וביצים כדי למסמסו (יומ' יח.). ותלה בה אגוזין שקדים אפרסקין, ורימונים וכו' יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג (סוכ' י.). חיטין ועשאן קליות הקמחין והסלתות שלהן מותרין (ע"ז לז:). מרסנא זה היה ממרס את הסלתות ממוכן זה היה האיספקסיטין שבכולם (מד"ר אסת', והקרוב אליו). — ואמר הפיטן: סלתות ונסכים מני נחשבים אויה (אצבעותי, קינ'). שישי כמוצא מצי את פז ולב אמצי סלתך כאז תקמצי שלמי נדריך (יונה ואיך תרבצי, ספ' הפזמונ' לד: תימנ'). — והמאמר אשר נאמר בו כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת הוא מאמר בתכלית האמת לא נרצה בכל העולם כולו השמים והארץ אלא עולם ההויה וההפסד לבד ולא נרצה בשביל חנינא בני בשבילו לבד אבל בשבילו ובשביל כל מי שהוא ממינו וזה סלת זה העולם המכוון התכליתי בו (ראב"ד, אמו"ר א ו, 24). — °ובמשמ' הנקי, המובחר: ומרוב חימום יתעכל המאכל והסלת שבמאכל יכנס בגידין ומהם יתקים הנפש (רזיאל י.). והיא (המרה) מונח' בכבד בעמקו למשוך ממנו המותר ההוא שישאר מפסולת הדם לאחר שיזונו האיברים מהסלת שבו (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נו.). והעצם הזה (הלוז) הוא מסולת טיפת הזרע והוא עקר עמידת כל עצמותיו (ר"י גיקאטיליה, שערי אורה ל.).