ת"ז, רָב1, מ"ר רַבִּים, סמי' רַבֵּי, נק' רַבָּה, רַבָּתִי, רַבַּת, מ"ר רָבּוֹת, —  א) גדול בכמות, במספר2, viel, zahlreich; beaucoup de, nombreux; many, numerous, כלואי (attribute) אחר שם עצם כולל במ"י, המצין בעלי חיים, עם רַב, קהל רב, אדם רב, בהמה רַבָּה וכדו': ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רַבָּה בראש' כו יד. למען עשה כיום הזה להחיות עם רָב שם נ כ. וימת עם רָב מישראל במד' כא ו. ומקנה רַב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד שם לב א. האמים לפנים ישבו בה עם גדול וְרַב ורם כענקים דבר' ב י. ידעתי כי מקנה רַב לכם שם ג יט. ויהי שם לגוי גדול עצום וָרָב שם כו ה. ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רָב כחול אשר על שפת הים לרב יהוש' יא ד. מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רָב עד אשר עד כה ברכני יי' שם יז יד. בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רַב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד שם כב ח. קול המון בהרים דמות עם רָב קול שאון ממלכות גוים נאספים ישע' יג ד. ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הָרָב ושאר מעט מזער לוא כביר שם יו יד. ובאת ממקומך וכו' אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רָב יחזק' לח יה. אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רַבָּה יונ' ד יא. מאתך תהלתי בקהל רָב תהל' כב כו. אודך בקהל רָב בעם עצום אהללך שם לה יח. בשרתי צדק בקהל רָב שם מ י. אדני יתן אמר המבשרות צבא רָב שם סח יב. שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וכו' ועבדה רַבָּה מאד איוב א ג. אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רָב שם לו כח. ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רָב ונתן ההמון בידו וכו' דני' יא יא. ואתם המון רָב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים דהי"ב יג ח. —  ועֵֵרֶב רַב3: וגם ערב רַב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד שמות יב לח. —  ועם שם כולל המצַין דברים שאין בהם רוח חיים, שם חֹמר וכדו': גם תבן גם מספוא רַב עמנו  בראש' כד כה. זרע רַב תוציא השדה ומעט תאסף דבר' כח לח. ושלל רָב עמהם הביאו ש"ב ג כב. גמלים נשאים בשמים וזהב רַב מאד ואבן יקרה מ"א י ב. והנה על שפת הנחל עץ רַב מאד מזה ומזה יחזק' מז ז. הנחמדים מזהב ומפז רָב ומתוקים מדבש ונפת צופים תהל' יט יא. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רָב שם קיט קסב. יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רָב משלי יג ז. בית צדיק חסן רָב שם יה יו. טוב מעט ביראת יי' מאוצר רָב ומהומה בו שם שם יו. נבחר שם מעשר רָב שם כב א. ויין מלכות רָב כיד המלך אסת' א ז. ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רָב דני' יא יג. לקח דויד נחשת רַבָּה מאד דהי"א יח ח. ויבזו את כל הערים כי בזה רַבָּה היתה בהם דהי"ב יד יג. ומלאכה רַבָּה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם שם יז יג. כי נתן לו אלהים רכוש רַב מאד שם לב כט. —  ומעשה שנתן לספירה: ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רַבָּה4 ונקלה אחיך לעיניך דבר' כה ג. —  ועם שם מפשט: ביום הרג רָב בנפל מגדלים ישע' ל כה. גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רָב תהל' יט יב. אז איתם ונקיתי מפשע רָב שם שם יד. שלום רָב לאהבי תורתך שם קיט קסה. וכאילו בסמי': ולא תצא ממנה רַבַּת חלאתה יחזק' כד יב. —  ועל יד שם חמר שצורתו צורת מ"ר, מַיִם רַבִּים: ויצאו מים רַבִּים במד' כ יא. הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים וְהָרַבִּים את מלך אשור ואת כל כבודו ישע' ח ז. שכנתי על מים רַבִּים רבת אוצרת ירמ' נא יג. מקלות מים רַבִּים אדירים משברי ים תהל' צג ד. מים רַבִּים לא יוכלו לכבות את האהבה שה"ש ח ז. —  ועם שם עצם המורה על יחידים או יחידות במ"ר, ימים רבים, גוים רבים5, עמים, בנים, נשים, וגם עם שם עצם מפשט הנתן לספירה במ"ר רָעוֹת רַבּוֹת וכו': ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רַבִּים בראש' כא לד. ויתאבל על בנו ימים רַבִּים שם לז לד. ונשל גוים רַבִּים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי דבר' ז א. והעבטת גוים רַבִּים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רַבִּים ובך לא ימשלו שם יה ו. ומצאהו רעות רַבּוֹת וצרות שם לא יז. בנכסים רַבִּים שובו אל אהליכם וכו' יהוש' כב ח. ויהי מימים רַבִּים אחרי אשר הניח יי' לישראל שם כג א. כי נשים רַבּוֹת היו לו שפט' ח ל. ויפלו חללים רַבִּים עד פתח השער שם ט מ. מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הָרַבִּים מ"ב ט כב. והלכו עמים רַבִּים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי' וכו' ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רַבִּים ישע' ב ג-ד. אם לא בתים רַבִּים6 לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב שם ה טהוי המון עמים רַבִּים כהמות ים יהמיון שם יז ב. כן יזה גוים רַבִּים עליו יקפצו מלכים פיהם שם נב יה. ואת זנית רעים רַבִּים ירמ' ג א. רֹעים רַבִּים שחתו כרמי שם יב י. הנני במקור נדפס 'שנני' שלח לדוגים רַבִּים נאם יי' ודיגום שם יו יו. ועוד נוסף עליהם דברים רַבִּים כהמה שם לו לב. הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רַבִּים יערו מירכתי ארץ שם נ מא. להכרית נפשות רַבּוֹת יחזק' יז יז. ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רַבִּים שם לב ג. ימים רַבִּים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש הוש' ג ג. וראו מהומות רַבּוֹת בתוכה עמו' ג ט. ואבדו בתי השן וספו בתים רַבִּים7 שם שם יה. עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רַבּוֹת זכר' ח כ. סבבוני פרים רַבִּים תהל' כב יב. טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רַבִּים שם לז יו. יי' מלך תגל הארץ ישמחו איים רַבִּים שם צז א. פעמים רַבּוֹת יצילם שם קו מג. הון יסיף רעים רַבִּים משלי יט ד. אם יוליד איש מאה ושנים רַבּוֹת יחיה וכו' קהל' ו ג. כי גם פעמים רַבּוֹת ידע לבך אשר גם את קללת אחרים שם ז כב. אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רַבִּים שם שם כט. ובהקבץ נערות רַבּוֹת אל שושן הבירה אסת' ב ח. ונפלו חללים רַבִּים דני' יא כו. ותמשך עליהם שנים רַבּוֹת נחמ' ט ל. ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רַבִּים שם כב ח. כי דמים רַבִּים שפכת ארצה שם כב ח. —  ובהקדמת המלה רַב, רַבִּים לפני שם העצם8: ואחרי כן אשלח לְרַבִּים צידים וצדום ירמ' יו יו. רַבִּים מכאבים לרשע9 והבוטח ביי' חסד יסובבנו תהל' לב י. רַבּוֹת רעות צדיק ומכלם יצילנו יי' שם לד כ. זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחקי כל רַבִּים עמים שם פט נא. כי רַבִּים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה משלי ז כו. רַבּוֹת בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה שם לא כט. —  ובמ"ר על יד שם עצם כולל במ"י: ויהי לו צאן רַבּוֹת ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים בראש' ל מג. —  ורַב במשמ' שיש בו יחידים הרבה10: לָרַב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו במד' כו נג. על פי הגורל תחלק נחלתו בין רָב למעט שם שם נו. מאת הָרַב תרבו ומאת המעט תמעיטו שם לה ח. כי אין ליי' מעצור להושיע בְּרַב או במעט ש"א יד ו. —  וכנשוא לשם עצם כולל, במ"י או במ"ר11: כי היה רכושם רָב בראש' יג ו. עם בני ישראל רַב ועצום ממנו שמות א ט. הן רַבִּים עתה עם הארץ שם ה ה. החזק הוא הרפה המעט הוא אם רָב במד' יג יח. ויגר מואב מפני העם מאד כי רַב הוא שם כב ג. רַב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם שפט' ז ב. עוד העם רָב שם שם ד. יהודה וישראל רַבִּים כחול אשר על הים לרב מ"א ד כ. ויהי כראותם כי רַב הכסף בארון מ"ב יב יא. וכל בנים למודי יי' וְרַב שלום בניך שם נד יג. והיה הדגה רַבָּה מאד יחזק' מז ט. כי רַב מאד מחנהו יוא' ב יא. רַב הפגר עמו' ח ג. וידעת כי רַב זרעך איו' ה כה. אם אשמח כי רַב חילי שם לא כה. —  ועל יד שם עצם במ"ר: רַבִּים הגוים האלה ממני דבר' ז יז. כי רַבִּים בני שוממה מבני בעולה ישע' נד א. אחד היה אברהם וכו' ואנחנו רַבִּים יחזק' לג כד. כי ידעתי רַבִּים פשעיכם ועצמים חטאתיכם עמו' ה יב. כי רַבִּים לחמים לי מרום תהל' נו ג. רַבִּים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי שם קיט קנז. ואהבי עשיר רַבִּים משלי יד כ. בפשע ארץ רַבִּים שריה שם כח ב. —  ובחזוק שלמים וכן רַבִּים12: אם שלמים וכן רַבִּים וכן נגוזו ועבר נחו' א יב. —  ובדגת היתרון (comparativus), רב מפלוני, גדול ממנו בכמות, במספר, mehr; plus; more: שבעה גוים רַבִּים ועצומים ממך דבר' ז א. רַבִּים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם שם שם יז. ואעשה אותך לגוי גדול עצום וָרָב ממנו שם ט יד. וראית סוס ורכב עם רַב ממך שם כ א. רַבִּים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב יהוש' י יא. ויהיו המתים אשר המית במותו רַבִּים מאשר המית בחייו שפט' יו ל. כי רַבִּים אשר אתנו מאשר אותם מ"ב ו יו. ושב מלך הצפון והעמיד המון רַב מן הראשון דני' יא יג. —  ורַבִּים במשמ' מי שהם רבים יותר: לא תהיה אחרי רַבִּים לרעות ולא תענה על רב לנטת אחרי רַבִּים להטת שמות כג ב. —  ועם ה הידיעה במשמ' היתרון: בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הָרַבִּים מ"א יח כה. —  הלך (הלוך) ורב, התרבה: וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך וָרָב ש"א יד יט. ויהי הקשר אמיץ והעם הולך וָרָב את אבשלום ש"ב יה יב. —  ובלי שם עצם, רַבִּים במשמ' אנשים רבים, קהל רב: וכשלו בם ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו ישע' ח יה. כאשר שממו עליך רַבִּים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם שם נב יד. לכן אחלק לו בָרַבִּים ואת עצומים יחלק שלל וכו' והוא חטא רַבִּים נשא ולפשעים יפגיע שם נג יב. כי שמעתי דבת רַבִּים מגור מסביב ירמ' כ י. בשלום ובמישור הלך אתי וְרַבִּים השיב מעון מלא' ב ו. ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רַבִּים בתורה שם שם ח. רַבִּים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים תהל' ג ג. רַבִּים אמרים מי יראנו טוב שם ד ז. יראו רַבִּים וייראו ויבטחו ביי' שם מ ד. כמופת הייתי לְרַבִּים שם עא ז. רַבִּים יחלו פני נדיב משלי יט ו. רַבִּים מבקשים פני מושל שם כט כה. וחלו פניך רַבִּים איו' יא יט. שק ואפר יצע לָרַבִּים אסת' ד ג. וְרַבִּים מעמי הארץ מתיהדים שם ח יז. ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רַבִּים דני' ח כה. ובעתים ההם רַבִּים יעמדו על מלך הנגב שם יא יד. וישב פניו לאיים ולכד רַבִּים שם שם יח. וְרַבִּים מישני אדמת עפר יקיצו שם יב ב. והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הָרַבִּים ככובים לעולם ועד שם שם ג. ישטטו רַבִּים ותרבה הדעת שם שם ד. —  בְּרַבִּים , בתוך רבים, במשמ' בקהל רב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי בְּרַבִּים היו עמדי תהל' נה יט. אודה יי' מאד בפי ובתוך רַבִּים אהללנו שם קט ל. —  שער בַּת רַבִּים, עיר שיש בה קהל רב: עיניך ברכות בחשבון על שער בת רַבִּים12 אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק שה"ש ז ה. ומ"י רַב במשמ' הַרְבֵּה, דַּי: ויאמר עשו יש לי רָב אחי יהי לך אשר לך בראש' לג ט. פן יהרסו אל יי' לראות ונפל ממנו רָב שמות יט כא. חננו יי' חננו כי רַב שבענו בוז תהל' קכג ג. —  וביחוד כמלת קריאה רַב, במשמ' עתה די לו: רַב עוד יוסף בני חי בראש' מה כח. 13ויאמר למלאך המשחית בעם רַב אתה הרף ידך ש"ב כד יו. וישאל את נפשו למות ויאמר רַב עתה יי' קח נפשי מ"א יט ד. —  ובצרוף רַב לַךְ , רַב לָכֶם, במשמ' די לך, אל תוסף עוד, חדל: ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רַב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יי' ומדוע תנשאו על קהל יי' במד' יו ג. רַב לכם בני לוי שם שם ז. רַב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה דבר' ג כו. רַב לכם נשיאי ישראל חמס ושוד הסירו יחזק' מה ט. —  ועם מקור, רב לך עשות, מעשות, חֲדַל מלעשות: רַב לכם שבת בהר הזה שם א ו. רַב לכם סב את ההר הזה שם ב ג. רַב לכם מעלות ירושלם מ"א יב כח. —  רב מהיות במשמ' כזו: העתירו אל יי' וְרַב מהית קלת אלהים וברד שמות ט כח. — ורב לכם מדבר פלוני, ממעשה פלוני: רַב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל יחזק' מד ו. —  רַב שיהיו, במשמ' כמה שיהיו: אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה וְרַב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וכו' קהל' ו ג. —  ונק' רַבַּת כתה"פ במשמ' הַרְבֵּה, פעמים רבות14: פקדת הארץ ותשקקה רַבַּת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תהל' סה י. רַבַּת שכנה לה נפשי עם שונא שלום שם קכ ו. רַבַּת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים שם קכג ד. רַבַּת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי שם קכט ב. —  ועם שם עצם רַבַּת בקהל, רבת מאפרים, במשמ' הרבה, רבים מהם: כי רַבַּת בקהל אשר לא התקדשו וכו' כי מרבית העם מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו דהי"ב ל יז-יח. —  ומ"ר רַבּוֹת בשמוש זה: ראית רַבּוֹת ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע ישע' מב כ. רַבּוֹת עשית יי' אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר תהל' מ ו. שמעתי כאלה רַבּוֹת איו' יו ב. כי ישלים חקי וכהנה רַבּוֹת עמו שם כג יד. ובא בארץ הצבי וְרַבּוֹת יכשלו דני' יא מא. —  רַבּוֹת עִתִּים, פעמים רבות: ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רַבּוֹת עתים נחמ' ט כח. —  ב) בסמי' לשם עצם, רב בנים, רב עם, רב חסד, רב פעלים, רב דברים וכדו', שבניו רבים, שחסדו רב, שדבריו רבים, בעל חסד רב וכדו', עשיר בדבר: (יי') ארך אפים וְרַב חסד (ואמת) שמות לד ו; במד' יד יח. עד עקרה ילדה שבעה וְרַבַּת בנים אמללה ש"א ב ה. ובניהו בן יהוידע בן איש חי(ל) רַב פעלים מקבצאל ש"ב כג כ. גדל העצה וְרַב העליליה ירמ' לב יט. שכנתי על מים רבים רַבַּת אוצרת שם נא יג. ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים וְרַב נוצה יחזק' יז ז. טמאת השם רַבַּת המהומה שם כב ה. כי אתה יי' טוב וסלח וְרַב חסד לכל קראיך תהל' פו ה. גדול אדונינו וְרַב כח שם קמז ה. ארך אפים רַב תבונה משלי יד כט. נגיד חסר תבונות וְרַב מעשקות שם כח יו. איש אמונות רַב ברכות שם שם כ. נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רַב מארות שם שם כז. איש אף יגרה מדון ובעל חמה רַב פשע שם כט כב. —  ובנק' רַבָּתִי עָם: איכה ישבה בדד העיר רַבָּתִי עם היתה כאלמנה איכ' א א. —  קֶשֶׁב, רַב קָשֶׁב: וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רַב קשב ישע' כא ז. —  רַב בסמי' אל שם עצם במשמ' הַרְבֵּה, רֹב15: חסדי יי' אזכיר תהלות יי' כעל כל אשר גמלנו וְרַב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו שם שם ז. זכר רַב טובך יביעו וצדקתך ירננו תהל' קמה ז. —  ג) רַב במשמ' גדול16, gross; grand; big, large: קום אכל כי רַב ממך הדרך וכו' וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה מ"א יט ז-ח. —  ובענינים מפשטים: נפלה נא ביד יי' כי רַבִּים רחמו ש"ב כד יב. והיה ביום ההוא תהיה מהומת יי' רַבָּה בהם זכר' יד יג. מה רַב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך תהל' לא כ. רחמיך רַבִּים יי' כמשפטיך חיני שם קיט קנו. כי לא על צדקתינו אנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הָרַבִּים דני' ט יח. ואתה ברחמיך הָרַבִּים לא עזבתם במדבר נחמ' ט יט. —  ובמשמ' גדול בשנים: שני גיים בבטנך וכו' ורַב יעבד צעיר בראש' כה כג. לא רַבִּים יחכמו וזקנים יבינו משפט איו' לב ט. —  וכתאר לערים, צידון רַבָּה, חמת רַבָּה, עי' א. רַבָּה. —  ובמשמ' שַׂר וקצין בצבא ובפקידות17: וישלח נבוזראדן רב טבחים וכל רַבֵּי מלך בבל ירמ' לט יג. בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה וְרַבֵּי המלך ועשרה אנשים אתו שם מא א. כי כן יסד המלך על כל רַב ביתו אסת' א ח. —  רַב טַבָּחִים כמו שַׂר הטבחים, רב-סריס, רב סריסים, רַב-מָג: בא נבוזראדן רַב טבחים עבד מלך בבל ירושלם מ"ב כה ח. נרגל שראצר סמגר נבו שרסכים רַב סריס נרגל שראצר רַב מג ירמ' לט ג. עי' טַבָּח, מָג, סָרִיס. —  רַב חֹבֵל, עי' א. חֹבֵל. —  רַבְשָׁקֵה18: וישלח מלך אשור את תרתן רב סריס ואת רַבְשָׁקֵה מן לכיש אל המלך חזקיהו מ"ב יח יז. ויאמר אליהם רַבְשָׁקֵה ויקרא בקול גדול יהודית שם שם כ. —  ובהשאלה, רַב כמו שַׂר במשמ' מלאך: אָלת עלם אשר כרת לן וכל בן אֵלִם ורב ושר כל קְדֹשֵנֻ השבעה עבר' מארסלאן טאש, טורטשינר, ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה תש"ו, עמ' 56. —  ואמר בן סירא: מרבות צרות הושעתני וממצוקות שלהבת סביב ב"ס גני' נא ג. —  ובתו"מ19 במקור נשמט ציון ההערה: (משביעכם אני) באל"ף דל"ת ביו"ד ה"י בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויין הרי אלו חייבין שבוע' ד יג. שאפילו היא (חלת הלחם) על השלחן ימים רבים אין בכך כלום מנחות יא ח. כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב רב, יבמ' סג:, שם יט:. (ויאמר למלאך המשחית בעם) טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות ר' אליעזר, שם סב:. רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה20 בשם ב"ס, יבמ' סג:. מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך, רבים יהיו דורשי שלומך גלה סוד לאחד מאלף21 בשמו, שם שם. זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית, רבים שתו רבים ישתו, כמשתה ראשונים משתה אחרונים יהודה בר נחמני, כתוב' ח:. —  *רַבִּים, במשמ' צבור, בנגוד אל יחיד: הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים, וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו בכורים א א. אחד בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין ר' עקיבא, עירוב' ב ד. עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כלה, ושל רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כלה שם ה ו. באחד באדר משמיעין על השקלים וכו' ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות שקל' א א. אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא רבן גמליאל, ר"ה א ו. חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן שם ג ח. אין מוכרין של רבים ליחיד ר' יהודה, מגי' ג א. אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים מו"ק ג ז. כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים יחזיר גיט' ד ז. היתה (עבודה זרה) גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור ע"ז ג ח. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספקין בידו לעשות תשובה אבו' ה יח. משה זכה וזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו וכו' ירבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו שם שם. המזה מחלון של רבים ונכנס למקדש וכו' פטור פרה יב ד. החופר בור לרבים ממלא ושותה ממלא ומכניס לתוך בית תוספת' ב"מ יא כט. העושה מערות לרבים מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו שם שם יא לא. הדא דתימא (יעבור ולא ייהרג) בינו לבין עצמו, אבל ברבים אפילו מצוה קלה לא ישמע לו ירוש' שביע' ד ב. אילו הן צורכי הרבים, דנין דיני ממונות ודיני נפשות וכו' שם מו"ק א ב. מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה (את המגלה) בבית הכנסת שם מגי' ב ד. הדא דאת אמר בבית הכנסת של יחיד, אבל בבית הכנסת של רבים אסור שם שם ג א. שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל רב, שם יבמ' יב א. שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים ר' נתן, ברכ' ח.. ויחיד ורבים הלכה כרבים שם ט.. ומצאו לר' עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה ת"ר, שם סא:. צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים שבת סז.. ואין מספידין בהן (בבתי כנסיות) הספד של יחיד, אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ת"ר, מגי' כח:. כל המלבין פני חבירו ברבים כאלו שופך דמים תנא קמיה דר"נ בר יצחק, ב"מ נח:. —  *דרך הָרַבִּים בנגוד אל דרך היחיד, עי' דֶּרֶךְ. —  *רְשׁוּת הרבים, עי' רְשׁוּת. —  *בדקדוק, לְשׁוֹן רַבִּים, צורה לשונית המשמשת למספר רבים, בנגוד אל לשון יחיד, Mehrzahl; pluriel; -al: הואיל ונאמרו קדשים בלשון רבים ונאמרה טומאה בלשון יחיד, בטומאת הגוף הכתוב מדבר ר' יוסי, זבח' מג:. —  ד) *רב במשמ' אדון, אדוניו של העבד, Herr, Meister; maître; master: העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל וכו' תרומ' ח א. מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו פסח' ח א. האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח וכו' שכח מה אמר לו רבו כיצד יעשה, ישחוט טלה וגדי ויאמר, אם גדי אמר לי רבי טלה שלו וגדי שלי, שכח רבו מה אמר לו שניהם יצאו לבית השריפה שם שם ב. למה הדבר דומה, לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו סוכ' ב ט. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו וכו' כופין את רבו ועושה אותו בן חורין גיט' ד ד. מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל, אמרו להם בית שמאי, תקנתם את רבו, ואת עצמו לא תקנתם וכו' אלא כופין את רבו ועושה אותו בן חורין שם שם ה. אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אנטיגונוס איש שוכו, אבו' א ג. אינו דין שיהא שולחן שלך מלא ושולחן של רבך ריקם מכי', מסכ' נזיק' כ. מה שקנה עבד קנה רבו פסח' פח:. עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו ר' יוחנן, חגי' ה..איזהו עבד ערל שמותר לקיימו, זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו יבמ' מח:. יכול הרב לומר לעבד, עשה עימי ואיני זנך כתוב' נח:. שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו הוא, גיט' כג:. שמא יקניטנו רבו וילך וידליק גדישו של חבירו, ונמצא זה מחייב את רבו מאה מנה בכל יום רב אשי, ב"ק ד.. מצא שטר שיחרור בשוק, בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד ת"ר, ב"מ יט., עכשיו שרבו הוא שעשה לו (לעבד גדולה וכבוד), כל מי שעומד כנגדו לא כנגד רבו הוא עומד מד"ר במד' יח. סלקה טבעתו מעל ידו ושלחה לבית שר האסורין אמרה לו, רבך בחלום התיר אותן הזקנים מגי' תענ' יא. —  ה) *ובמשמ' מורה המלמד את תלמידו תורה או אומנות, Meister, Lehrer; maître; master, ובכנ' רַבִּי, רַבְּךָ, רַבֵּנוּ, ומ"ר רַבּוֹתַי, רַבּוֹתֵינוּ: אמרו לו תלמידיו (לרבן גמליאל), לא למדתנו רבינו שחתן פטור מק"ש בלילה הראשון וכו' לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ וכו' ברכ' א ה-ו. אם היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו ואם היו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך ר' יהודה, עירוב' ג ה. רבי, הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה ר"ע אל ר"א רבו, פסח' ו ב. בוא בשלום רבי ותלמידי, רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי ר"ה ב ט. ואם היה קטן, אביו או רבו עוברין על ידו מגי' ד ה. נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי כתוב' ב י. רבי, שמונה מאות דינרין הניח אבא איש אחד אל ר"ע, נדר' ט ה. ורבותינו התירו שתצא הכלה באפיריון בתוך העיר סוט' ט יד. רבי, תן לי זמן אל ר' עקיבא, ב"ק ח ו. אבדתו ואבדת רבו, של רבו קודמת, אבדת אביו ואבדת רבו, של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא ב"מ ב יא. יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח ב"ד (שאם הרגו בשוגג אינם גולים) מכו' ב ב. שאדם חייב לומר בלשון רבו עדי' א ג. מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שם ח ז. עשה לך רב וקנה לך חבר יהושע בן פרחיה, אבו' א ו. יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים ר' אליעזר בן שמוע, שם ד יב. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו אלופו ומיודעו שם ו ג. המחכים את רבו וכו' שם שם ו. הרב קודם את האב בכל מקום, שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו כרית' ו ט. ואיזה רבו, שלימדו תורה, ולא רבו שלימדו אומנות תוספת' ב"מ ב ל. ורבותינו שבגולה נהגו כן ר' זעירא בשם שמואל, ירוש' שבת ה ד. משרבו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה ולא שמשו את רביהן כל צורכן וכו' ירוש' חגי' ב ב. מה עשו מרדכי ואסתר, כתבו אגרת ושלחו לרבותינו שהן אמרו להם מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנה ר' ירמיה בשם ר' שמואל ב"ר יצחק, שם מגי' א ז. זה גיטך אם מתי וכו' לא אמר כלום, ורבותינו אמרו הרי זה גט שם גיט' ז ב. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי (אליהו) שלום עליך רבי, אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ר' יוסי, ברכ' ג.. שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין רבא, שם יז.. אשרי תלמיד שרבו מודה לו ר' ישמעאל, שם לב.. כשנכנסו רבותינו לכרם שביבנה וכו' ת"ר, שם סג.. אמר לו הקב"ה למשה עכשיו (שאתה כועס) יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס, ישראל מה תהא עליהם ר' אבהו, שם שם. כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק, זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור דבי ר' ינאי, שם שם. כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה עירוב' סג.. אמר לו הקב"ה להושע, לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האשה פסח' פז:. שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם סוכ' כז:. הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי וכו' ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם ר' אליעזר, שם כח.. דבר זה רבינו הגדול22 אמרו והמקום יהיה בעזרו רב חסדא, שם לג.. אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו ר' יוחנן, מו"ק יז.. הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן ר' חנינא, תענ' ז.. אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים שם ח.. אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו כתוב' קיא.. לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק (שחיב אדם לקום בד' אמותיו), אבל ברבו המובהק מלא עיניו קידוש' לג.. דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין שם מב:. יכנס תלמיד אצל הרב ב"ק קיז:. תלמיד וצריך לו רבו רב חסדא, ב"מ לג.. רובתינו שבבבל אמרו חזרה שבועה לסיני, רבותינו שבארץ ישראל אמרו חזרה שבועה למחוייב לה ר' אמי, שבוע' מז.. כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם ע"ז יט.. והזהרו ברבינו אחאי שמאיר עיני הגולה הוא חול' נט:. כתב ליה רבי יוחנן לקדם רבינו שבבבל שם צה:. אב לא למדו, רב לא היה לו שילמדו, ומהיכן למד תורה מדר' תהל' א. עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו23 הגיע זמן קריאת שמע של שחרית הגדה של פסח. —  *ילמדנו רַבֵּנוּ, פתיחה בשאלות הלכה בראש דרשה שבמדרש: ויאמר ה' אלהים, ילמדנו רבינו, המספר לשון הרע מה ענשו, כך שנו רבותינו וכו' תנחו' בראשית ח. ומצוי לרב בתנחומא ובפסיקתא. ועי' לָמַד. —  *ותאר כבוד לאמוראי בבל, רַב הונא, רַב יהודה, רַב נחמן וכו', וגם לחכמים שאחריהם בתקופת הסבוראים והגאונים, רַב אחאי, רַב עמרם, רַב האיי וכו'. ועי' רַבִּי, א. רַבָּן. —  וכלל במדרגת התארים: וסדור בפי הכל, גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו ערוך ערך אביי. —  *ובקצור, רַב, כנוי לאבא אריכא ראש ישיבת סורא בדור הראשון לאמוראי בבל, מצוי בתו"מ. —  *וכנוי למשה, רַבֵּנוּ משה, משה רַבֵּנוּ: אמרו לו רבינ ומשה, אי אפשי שתברכנו וכו' ספרי דבר' יא. רבינו משה, ממי נאה ללמוד תורה, ממך או מתלמידך שם שם יד. כל הנביאים נסתכלו באיספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באיספקלריא המאירה יבמ' מט:. משה רבכם או גנב היה או לא היה יודע לחשוב וכו' מד"ר במד' ד. —  *רַבֵּנוּ הקדוש, כנוי לר' יהודה הנשיא, עי' קָדוֹשׁ. —  °ותאר רַבֵּנוּ לחכמי התורה, רַבֵּנוּ משה בן מימון, רבנו נסים וכדו', מצוי בסהמ"א.

—  ובתפלה: אהבה רבה24 אהבתנו ה' אלהינו אהבה רבה, תפלת שחרית. שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם שלום רב, תפלת י"ח, אשכנז'. מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים בימי מתיתיהו, לחנכה. —  ובסהמ"א: הלזאת חשבתם למשפט ואמונה, שיצוה שדי תורה בפה לשננה בלי לכתבה בספר עדות נאמנה, ואיך כתבוה רביכם ויקראוה משנה סהל בן מצליח הקראי, לקו"ק, 26. המלך הרשע הזה אנטיוכוס לא רב לו אשר הרג והגלה והעביר אבל בצאתו מארץ יהודה עזב בה משריו לענות את עם יהודה יוסיפון, פרק יח. ואל תוסף על דבריו והביאה במוסר לך והודה על האמת לרבך תשו' תלמידי מנחם, עמ' 48. ממונה על שלו ורב ביתו רש"י, סוכ' כז., ד"ה אפוטרופוס. שכן דרכן שלרבותינו שלא לומר על ספרי תורות ספרים גנזי מצרים, הלכות ס"ת, ל. היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי רמב"ם, מלכים ב ה. והזכיר שמות החכמים ששמע מהן וכו' לא שם רביהן ורבי רביהן הוא, אגרת לר' פינחס בן משולם. עד שעמד הגאון רבינו משה בן הגאון רבינו מימון ז"ל ר"י לטיף, שער השמים הקד', השחר ב, 95. אמונה, לשון רבות, כמו שאומרים לרבים אמונים כן יאמר לרבות אמונה, דוגמא בנות צעדה עלי שור חזקוני, שמות יז יב. כל עוד שהאילן גדול צריך לסעד רב, כן כל עוד שיהיה אדם רב המעלה צריך יותר לאוהבים רבים רי"א מודינא, צמח צדיק פרק ד. —  ופתגם: כי הוא מהמפורסם שצרת רבים חצי נחמה דון יוסף אבן יחייא, פירוש מגי' איכה, כ:, מה אעידך. —  °ובפילוסופיה, רַב, הָרַב, מה שהוא יותר מאחד: שאין בין האחדות והרב אמצעי ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז. כי ענין האחדות באחד האמת הוא הרחקת הרבוי והרב ממנו שם שם ח. ועיקר השתוף האחדות וכו' ועיקר המחלוקת הרב שם שם ט. —  ואמר הפיטן: עורנו מורט מרוח אפו כקש מלא וגבבה, ולא חס רב חיסה על שׂיבת יהודה בן בבא רסע"ג, זכור תבוסת, סליח' ת"ב, סדור רסע"ג, שכח. ולא תמוט רבת25 במצות גבול שבת רסע"ג, אזהרות, ביאליק-רבניצקי ב, 150. דקר ישישים למאות ובחורים לרבואות ויורד לטבח כהני אלהי צבאות ותינוקות של בית רב26, ועיני אבות רואות יום אכפי הכבדתי, קינ' ת"ב, ספרד'. —  ואמר המשורר: הירהב הזמן ברב27 ורבא ואם בינו ובין תלמוד מריבה ר"ש הנגיד, הירהב, בן תהלים עג, ששון, נ. והנה רב ותלמידים מנידים לראשיהם כערער בערבה שם שם. וסוד אמתיק עמך ללמד את עמך כמתנשא כמך כרבם כצעירם הוא, באשמרת ערב, ברודי, 27. ספר אשר העטה מעיל צדק לכל אוהביו ובושת שונאיו לבשו, איכה בני בית רב28 דרשוהו כמו הדורשים אתין ולא פרשו שיר בשבח מו"נ, מיוחס לרב סעדיה אבן דנאן, דברי חכמים, פא. ושלום רב לרבותי29 כנהר ששמו פרפר ר"ש שבזי, אבו שמעון, שירי תימן 133. —  °רַב, הָרַב, כתאר, אף במשמ' חכם בתורה: שלום שלום עצום ורב לך מנחם בן יעקב הרב ממני דונש בן לברט דונש, בראש תשובותיו על מנחם, 5. אורה ושמחה וכו' יהיו לכג"ק מ"ר ור' יצחק הרב הגדול ריש בי רבנן עזר הנשיאות וכו' מכתב מא"י מהמאה הי"א, מקורות ומחקרים, אסף, 45. זו היא סברת הרב רבינו משה בן מיימון ז"ל בזו המחלקת השנית ר"י עקנין, ספר מוסר א ו, 12. כתב הרב המחבר לתלמידו התלמיד החשוב וכו' ר"ש א"ת, פתיח' למו"נ. אמר שמואל בן יהודה ן' תבון ז"ל, אמר הרב המחבר וכו' שם שם. אמר הרב, צלם ודמות כבר נחשבו בני אדם וכו' כמו שביאר הרב בפרק ל"ה פרוש שם טוב על מו"נ א א. —  °ובמשמ' אב בית דין ומורה הוראה בקהלה מקהלות ישראל 30, ומ"ר רַבָּנִים31  Rabbiner; rabbin; rabbi: ראש הגולה נותן להם רשות בכל הקהלות האלה לשום על כל קהל וקהל רב וחזן בנמין מטודילה, מסעות בנימין, גרינהוט, 58. רב שבעירך ספר הישר לר"ת, פא.. ובצרפת נוהגין לקרוא את הרב שבעיר שביעי אור זרוע ב, סי' מב. ואני נתווכחתי עם הרב שלהם (של השומרונים) שבת אחת תוצאות ארץ ישראל לתלמיד הרמב"ן, מקורות ומחקרים, אסף, 78. אבל אלו הרבנים שבמחוז אינם מעריכים אלו הדברים כלום יעקב פרובינציאלי, שו"ת בדבר למוד החכמות, דברי חכמים, עה. פה נטמן הרב הגדול שלא הניח דוגמתו וכו' מצבה משנת שפ"ג, וכשטין, Inschr. I., 92. פה נקבר בגוברין גבר רב וחבר וכו' משנת ש"ץ, שם, 120. הגאון הרב האלוף ראש רומות שם שמות וכו' בן גאון ורב וכו' משנת תי"ג, שם, 313. —  ואמר הפיטן: קדמתי לטול בסבר רשות מרב וחבר יוסף בר שמואל, אבות בחיל, רשות לסדר שבת הגדול. —  ואמר המשורר: הראית מדקדק רב ודין ומן הנֹקדים ראשי קהלות משלם דאפיאירה, באזני יתנו, ידיעות מכון שוקן ד, מא. כי נמכרנו לצמיתות בידי חסרי בינה בידי וכו' רבנים מחמירים ומלמדים הדיוטים יל"ג, על דא קא בכינא, שירי יל"ג א, 133. —  ותארים הרב הגאון, מורנו הרב, עי' גָּאוֹן, מוֹרֶה. —  ורב מִטַּעַם, הממֻנה כרב ע"י השלטונות של המדינה: וְרַב הַגָּלִיל, ורַב רָאשִׁי, נוהג בדבור ובספרות. —  *רַבָּתִי במשמ' גְּדוֹלָה32, בשמות ספרים: תנא באבל רבתי מו"ק כד.. פסיקתא רבתי, מדרש איכה רבתי, היכלות רבתי, ועוד. —  °ואות רַבָּתִי, ומ"ר רַבָּתוֹת, אות שנכתבת גדולה משאר האותיות עפ"י המסורה: ב' רבתי מסורה, בראש' א א. אלפא ביתא רבתי בקריאה וסי' א' אדם שת אנוש, ב' בראשית ברא וכו' מסורה דהי"א א א. כי הת' רבתי היא רמז שתתרברב ותיכתב במילואה בשלימות פענח רזא עה"ת, אמשט', ס:. גם במקום אשר מצאתי חלוק דעות בפרשיות פתוחות וסתומות ואותיות רבתות וזערות וכו' בדקתי בכלם וכו' הקד' מנחת שי, הוצ' ילינק, 14.