1 לוי וקוהוט, פרשו שהם צמר סתם, גזרוה מלה זו מן השם היוני אירון εïρον, וכן קרויס. יסטרוב  –  מן אור, חור ומפרש דבר לבן. אך הפרוש אשר מסרו הגאונים הוא לא סתם צמר כ"א חתיכה של צמר. ולכן יתר מסתבר כדעת לֶו, בהער' לקרויס, כי מקורה בהשם עור בארמית ובסורית עורא, ובערבית עואר عوَّار, שפרושו מוץ, ומזה השאל לחתיכה קטנה של מוכין, צמר וכדומה.

2 גרסת ר"ח עירא, בע', ואמר כי בלשון ארַמי היא אודרא (או אודדא) ופרש וז"ל: והוא כמין מוך חתיכה קטנה מן הצמר או מן הפשתן או מן צמר של גפנים שאורגין אותן בתוך מטפחות של מילת נקראת בלשון ישמעאל כמל. ע"כ. והובאו הדברים האלה בלשונם ממש בערוך.