°, ריקון, ש"ז, — מעשה המרוֹקֵן, הֲרָקָה, Leerung; vidage; emptying: ותרגומו ולא תרוקין, לשון ריקון, מריקה עצמה מהם, (רש"י, ויקר' יח כח). דאין כאן (באשה שיצאו ילדיה) אלא פחת ריקון העובר (הוא, ב"ק מט., ד"ה שמין). ואין כאן שומת פחת ריקון (הוא, שם שם, ד"ה אלא שמין). פחת דמי נפח גופה מחמת ריקון הולד (הוא, שם שם, ד"ה ושבח ולדות).