1, ת"ז, מ"ר שׁוֹנִים, שֹׁנוֹת, — שלא כזולתו, נבדל בתכונותיו מאחר, anders, verschieden; différent; different: והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שׁוֹנִים (אסתר א ז).  ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שֹׁנוֹת מכל עם (שם ג ח). —  ואמר בן סירא: כלם שונים זה מזה ולא עשה מהם שישאיר (ב"ס גני' מב כד). ועי' שָׁנָה.