רוצים לעזור? כתבו אלינו!
![]() |
שְׂמָמִית
1, ש"נ, — בעל חיים קטן, העושה מעשה חכמה, כדעת רֹב הפרשנים העברים עכביש, 2Spinne; araignée; spider: שְׂמָמִית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך (משלי ל כח). ועי' סְמָמִית. — ובתו"מ: מנשה קדר את האזכרות והרס את המזבח, אמון [שרף את התורה] והעלה שממית ע"ג המזבח (סנה' קג:). — ובסהמ"א: שממית (שפיננע) אין לה ארס כלל וכמה אנשים אוכלים אותה וביציה תכרוך במטוה (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו כד ב). שממית הסרטן (שקארפיאן) דומה קצת לסרטן בתמונתו כי יש לו שמונה רגלים וזנב ארוך ובסופו קוץ אחד אשר בו יעקוץ מאד (שם). השממית (שפיננא) היא מבשרת נאמנה על ירידת הגשם (טשרנוביץ, למודי הטבע, מח:). כי הרבית לספר לשבחו של פהיליפזאהן והוא שונא לו שנאת הזבוב אל השממית3 (אגרות יל"ג א יד). — ואמר הפיטן: ה' מהר מלשהות טמוי תפישת שממית, ה' הרב כבס כתמינו ולבן אדמומית (אמרנו נגזרנו, מחזור איטל' ב, ס). — ואמר המליץ: מהפרחים תמוץ הדבורה נופת צופתה תינק גם השממית את רעל חמתה (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג). — ועי' סְמָמִית. 1 [אמנם בקצת ספרים (כגון במקראות גדולות מאמשטרדם) בשי"ן ימנית. ואלה דברי בעל מנחת שי: בספרים כ"י מדוייקים בשי"ן שמאלית וכ"כ בהדיא בעל מאיר נתיב ובעל הלשון ואף הביאו בשרש בפני עצמו לפי שאינו בשרש האחר שהביא בשין ימנית ע"כ. ואולם ע' בהערה שאחר זו.] 2 [המלה, הבאה בתו"מ ובסהמ"א גם בכתיב סממית על יד הכתיב בשי"ן, ובארמ' ובסור' סממיתא, נתפרשה ע"י רֹב החדשים, בטעות, כשם למין ממיני הלטאות (stellio; Gecko; gecko), ובדעה זו נקט אף ע. לֵו, ZA 26, 140 וכו', שהקדיש לשממית מחקר מיֻחד שהוא מביא בו חמר רב, וגם ע"פ Grotius צורות כגון samamithium, σαμαμίϑιον במשמ' לטאה מיונ' ורומ' מאֻחרת. ואולם שמוש מאֻחר זה יסודו בתרג' השבעים לכתוב, ותרגום זה, ϰαλαβώτης χεϱσὶν ἐϱειδόμενος ϰαὶ εὐάλωτος ὤν, שצֹרפו בו למעשה שתי הבנות שונות, א) הלטאה בידים תִּסָּמֵךְ, ב) וקל לצוד אותה (ז"א לתפס אותה בידים), אינו יוצא כלל ידי הענין. לאמתו של דבר אין "בידים תתפש" (ע' תָּפַשׂ) בא לומר, אלא שבעל חיים זה קטן הוא, ואתה תוכל לתפש אותו בידים, ואין "והיא בהיכלי מלך" בא לאמר שהשממית נמצאת גם בהיכלי מלכים, אלא שהיא, בחכמתה, בונה לעצמה היכלי מלך, בדומה לחכמת הנמלים, הארבה והשפנים, שנזכרו על ידה כחכמים מחֻכמים. ולפי זה אין כונת הדברים אלא לעכביש, הטווה לעצמו בנינים נפלאים. אשר לגזירת השם, ודאי שאין לו כל קשר אל סַם (רעל), שהוא שַמּ (עי' גם ב. שֵׁם, הערה) באשור', שפרושו במקרא עשב בֹשם ולא סם רעל. ואמנם אפשר שיש למצא מלה זו גם בתהל' נא ח: כי אמת חפצת בטחות (הוא לפי איוב לח לו שם לעופות טורפים מיטיבי עוף, וע' בפרוש העורך) ובסָתֻם חכמה תודיעני, אם יש לגרס ובסמת, ז"א ובסממית. ואשר לחלוף ש-ס (וגם שי"ן שמאלית אינה אלא קרי בסמ"ך במק' שי"ן), יש להניח שהמלה, כשמות בעלי חיים אחרים, שאולה היא בעבר' מלשון אחרת, כדגמת מלים כגון שריון, סריון ועוד. 3 [השוה בגרמנית spinnefeind במשמ' שנא שנאת מות.] |
![]() |