ג. שָׂרַף - הגדרה מתוך מילון אליעזר בן-יהודה

לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ג. שָׂרַף

* 1, קל לא נמצא.

— פִע', שֵׂרֵף, — כסה בשְׂרָף: מגל שנשברה ידה וכו' סירגה בגמי או במשהו הרי זו חוצצת, שירפה2 בשרף הרי זו אינה חוצצת (תוספת' מקוא' ו כא)

1 [לפי הנאמר בהערות למלים *ב. שָׂרַף, *שְׂרָף, אין כאן אלא התפתחות של אותו שרש לשמוש מיֻחד. ועי' גם בהערה שאחר זו.]

2 [כך נכון ולא: שורפה, ובדפו' סירפה.]