רוצים לעזור? כתבו אלינו!
![]() |
תּוֹא
ש"ז, — מלה שלא נתפרשה כל צרכה1: בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כְּתוֹא מכמר המלאים חמת יי' גערת אלהיך (ישע' נא כ). 1 [כל המפרשים מצאו כאן צורת סמ' מן תּאוֹ שמו של אחד מבעלי החיים הטהורים הנזכרים ב(דבר' יד ה): אַיָּל וצבי ויחמור ואקו ודישן וּתְאוֹ וזמר, וכן הבינו מכמר כלשון רשת או כד', כלשון יפלו בְּמַכְמֹרָיו רשעים (תה' קמא י), ופֹרשׂי מִכְמֹרֶת על פני מים (ישע' יט ח), ויאספהו בּמִכְמַרְתּוֹ וכו' (חבק' א יח וכו'), וכן ולג' (sicus oryx illaqueantus), וכעין זה בשרידי עקילס, סומכוס ותיאודוטיון. ואולם אין זאת דרכה של לשון המקרא לאמר: צבי הפח או תאו מכמר במק' צבי שנפל בפח, ואין גם מַכְמֹר, מכמרת משמשים אלא בציד דגים ולא לגבי צבי ואיל ותאו, ועל כן לא מצא אף ת"י כאן שם של בעל חייO, אלא תרגם: במזרקי מצדן, ז"א כמשליכי מצודות (במקרא מכמר). |
![]() |