לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

תּוֹעֵב

*, ש"ז, — איש תועבה, כנוי גנאי:  ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל וכו' ואמר להם רבן גמליאל לבניו בני מהרו והוציאו מה שאתן מוציאין וכו' עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם (ערוב' סח:).  (תועבה היא)1 היא תועבה ואין בניה תועבים קדוש' עז., יבמ' יא:, נדה ע..

1 [על המחזיר גרושתו (דבר' כד ד).]

חזרה אל מרכז הפעילות