שזו"נ, מ"ר עֲנָבִים, סמ' עִנְּבֵי, כנ' עֲנָבֵמוֹ, — א) הגרגרים, פרי הגפן שידרכום ויעשו מהם יין, Weinrtaube; raisin; grape: כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה עֲנָבִים וכוס פרעה בידי ואקח את הָעֲנָבִים ואשחט אתם אל כוס פרעה (בראש' מ י-יא). כבס ביין לבשו ובדם עֲנָבִים סותה (שם מט יא). את ספיח קצירך לא תקצור ואת עִנְּבֵי נזירך לא תבצר (ויקר' כה ה). וכל משרת עֲנָבִים לא ישתה וַעֲנָבִים לחים ויבשים לא יאכל (במד' ו ג). והימים ימי בכורי עֲנָבִים (שם יג כ). ויכרתו משם זמורה ואשכול עֲנָבִים אחד וישאהו במוט בשנים (שם כג). כי תבא בכרם רעך ואכלת עֲנָבִים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן (דבר' כג כה). ודם עֵנָב תשתה חמר (שם לב יד). כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק וכו' ויקו לעשות עֲנָבִים ויעש באשים (ישע' ה א-ב). אין עֲנָבִים בגפן ואין תאנים בתאנה (ירמ' ח יג). ואהבי אשישי עֲנָבִים (הוש' ג א). כַּעֲנָבִים במדבר מצאתי ישראל (שם ט י). הנה ימים באים נאם יי' ונגש חורש כקוצר ודרך עֲנָבִים במשך הזרע (עמו' ט יג). ואף יין עֲנָבִים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת (נחמ' יג טו). — ובהרחבה על פרי שדומה קצת לענבים, גרגרי גפן סדום: כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוש אשכלת מררת למו (דבר' לב לב). — ואמר בן סירא: חלב ודבש דם ענב יצהר ובגד (ב"ס גני' לט כו). — ובתו"מ: הלומד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות (ר' יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי, אבו' ד כ). ענבים המבוקעות מן העבט נפלו לאויר התנור טהור טמא (תוספת' טהר' ג ב). אימתי מתקדשת משתשליש וכו' וענבים משיעשו כפול הלבן (ירוש' כלא' ז ה). חרובין שילשולן הוא חנטן וכל השחורין כגון עינבי הדס ועינבי סנה משינקידו (ר' חיננא באר פפא, שם מעשר' א ג). עינבי בציר שנתערבו עם עינבי עוללות וכו' (שם חלה ג ז). קונם תאינה שאיני טועמה ועוד ענב וכו' אחר הנדר (ר' ישמעאל, שם נדר' יא ו). הרואה ענבים בחלום לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות שחורות בזמנן יפות שלא בזמנן רעות (ברכ' נו:). פרכילין ובהן ענבים קשין וכו' אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה (סוכ' יג:). אכלה סמדר ר' יהושע אומר רואין אותם כאלו ענבים  עומדות ליבצר (ב"ק נט.). ומודה רב אשי בעינבי דכדום ובשדה שלקתה בעומריה (ב"מ קו:). זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית (ר' יהושע בן לוי, סנה' צט.). אין תקופת תמוז בלא תאנים וענבים (מד"ר במד' טז). — ובסהמ"א: והגפן מעשה אמן היה וכו' וענביה וחרצניה וזגיה אבני יקרה (יוסיפון שו). אבן עשויה כעיגולין לסחוט עליה זיתים או ענבים (הערוך ערך ים). דאפי' פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון טעונה ברכה לפניה ולאחריה (תוספ' סוכ' כו:). — *עִנְּבֵי הדס, הסנה: נפרצו עליו (של הדס) או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול (סוכ' ג ב). ולא ישא בת עם הארץ משל לענבי הגפן בענבי הסנה דבר כעור ואינו מתקבל (פסח' מט.). — °עֲנַב השועל: וממה שילקח בטעות המין הנפרד מענב השועל וזה שרבים מן הרופאים צוו וכו' (שם טוב טורטושי בשם הרמב"ם, ספ' השמוש). — ב) *בהשאלה, מרסה בעפעף העין בצורת ענב1: הרי בעינין דק תבלול חלזון נחש ועינב2 (בכור' ו ב). איזה הוא רוק שצף על גבי העין וכו' נחש כמשמעו עינב3 כמשמעו (תוספת' שם ד ב). דק זה הדוק חלזון נחש עינב4 מנין תלמוד לומר או דק (ספרא, אמור ג). — ועי' גֶּפֶן, כֶּרֶם,יַיִן, כֶּמֶר, עביט.