*, עריבה, ש"נ, מ"ר עֲרֵבוֹת, — א) כלי גדול ושטוח כעין משארת וגיגית שמשמש לתשמישים שונים Mulde, Trug; baquet, cuve; tub, trough: אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה (שביע' ח ו). שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית (שבת יז ה). בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער וכו' וכן לענין הטומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה (פסח' ג ב). זיתים של שביעית וכו' ר' שמעון אומר כותש ומקפה בעריבה (תוספת' שביע' ו כז). עריבה של טיט כפה עליו (ר' יוסי בר' יהודה, שם שבת יג ג). כיצד בודקין כלי חרס לידע אם אינו ככונס משקה היה ממלא עריבה מים ונותן את הקדרה לתוכה וכו' (שם כלים ב"ק ז ג). ערבה שהיא פחותה משני לוגין הרי היא כקערה (שם ב"מ יא א). כסא שקבעו בעריבה כדרך ישיבתו טמא שלא כדרך ישיבתו טהור (שם ב"ב א יב). ערבה גדולה של עץ יש לה בית הצביעה (ר' טרפון, שם ג יא). ועריבה גדולה שהנדות שוכבות בתוכה (ספרא מצורע, זבים פרק ב). כל הכלים יש להן אחוריים ותוך ויש להם בית צביעה ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ (ירוש' חגי' ג א). כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ע"ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו וכו' (ר' יהודה בשם רב, שבת כה:). למה"ד לעריבה מלאה דבש נותן לתוכה רמונים ואגוזים והיא מקיאה (שם קנג:). כלי אחד דומיא דב' כלים ה"ד כגון עריבתה של תרנגולין (מנח' כד.). לא יטול עריבה מלאה חמין ויתנה על כריסו בשבת (מד"ר בראש' פ). — עֲרֵבַת עבדנין, בעל הבית, פיסונות: רבי יהודה אומר דרדור העגלה וכו' ועריבת העבדנין ובור ספיגה קטנה וכו' אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא עריבת בעל הבית (כלים טו א). עריבת פיסונות בית שמאי אומרים טמא מדרס (שם כ ב). — עֲרֵבַת הרגלים, לרחוץ בה את הרגלים: בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה טמאה מדרס שר' עקיבא אומר עריבת הרגלים כשמה (ידים ד א). — ומ"ר חבית וכו' שנחלקה כמין ב' עריבות רבי יהודה מטהר (כלים ד א). שלשה עריבות הן עריבה משני לוגין ועד ט' קבין שנסדקה טמאה מדרס וכו' (שם כד ג). — ובסהמ"א: לא יחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש כגון הרחים והעריבות של עץ וכו' (רמב"ם, מלוה ולוה ג ב). האומר לחבירו עריבה של עץ אני מוכר לך או קורת בית הבד אני מוכר לך אינו נותן לו עץ שראוי לחפור בו עריבה או קורה שראוי לקרות בית הבד אלא עריבה בצורתה או קורות בית הבד בצורתם שכל הרואה אומר זו עריבה או זו קורת בית הבד (הוא, מכירה יז ט). היתה בה אשה לשה בעריבה של עץ והאשה והעריבה טמאין טומאת שבעה והבצק טהור כל זמן שעוסקת בו (הוא, טומאת מת כג ד). — ב) כעין סירה ובוצית שמוליכין בה סחורה בנהר, Skiff; chaloupe; boat, skiff: עריבת הירדן למה היא טמיאה מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים (ר' חנינה בן אנטיגנוס, ירוש' שבת ד א). נכרי שהביא עריבה מלאה חביות ונמצאת כילבית באחת מהן וכו' (רב חיננא בר אידי, ע"ז מ.).