1, פ"י, פּוֹטֵר, — א) פָּטַר מַיִם, פתח פתיחה למים שיצאו ממקומם, freien Lauf lassen, entfesseln; donner libre cours à; to release: פּוֹטֵר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש2 (משלי יז יד). — ובסהמ"א: ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל ושחט בסביבתו הרי זו כשרה (רמב"ם , שחיטה ב יג). אחד המזיק בידו או שזרק אבן או ירה חץ והזיק בו או שפטר מים על חבירו (שו"ע חו"מ שפד א). — °וּפָטַר את רחם האשה3, öffnen, erschliessen; ouvrir; to open: ואם יצא ראש הנקבה תחילה פטרה4 (את רחם אמה) (ערוך ערך אח). דבפטר רחם תלה רחמנא וזה לא פטר את הרחם (רשב"ם, ב"ב קיא:, ד"ה ומקשינן). — ואמר הפיטן: ומרנין אלמים וממלא חסרים ופוקד עקרות ופוטר רחמים (תפלת השחר לרסע"ג, סדור רע"ג א, סה:). — ב) *פָּטַר את פלוני, נתן לו ללכת, שִׁלַּח אותו לדרכו: בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום (שמעון התימני, ביצ' כא.). למלך שהלך אצל בניו לפרקים והיו מלוין אותו והוא פוטרן מלוין אותו והוא פוטרן (מדרש תנאים, הופמן דבר' לג ו). לא יאמר שלחוני בשביל עצמי מהרוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולהו בשביל אבא (תנו רבנן, קדוש' לא:). — וּפָטַר אותו בלא מזון5: וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן אלא שלא בא לידינו ופטרנהו בלא מזון ולא ראינוהו והנחנוהו (סוטה ט ו). — °ופָטַר את היורש בדבר: ראובן צוה מחמת מיתה שינתנו כל נכסיו לעניים ולא פטר את היורשין בכלום (תשו' הגא', הרכבי, 133). — ובהשאלה, פָּטַר את השואל בתשובה בלתי מספקת, abtun, abfertigen; expédier; to send away, to get rid of: אמר ליה (צדוקי לריב"ז) רבי בכך אתה פוטרני (ב"ב קטו:). אמר לו (הצדוקי) ובמה אתה פוטרני אמר לו הכתוב אומר וספרתם וכו' (מגי' תענ' א ג). — ג) *פָּטַר את אשתו בגט, גרש אותה: האומר כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה כתבו אגרת ותנו לה הרי אלו יכתבו ויתנו, פטרוה6 פרנסוה עשו לה בנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום (גיט' ו ה). בית הילל אומ' אין אדם פוטר את אשתו בגט ישן שלא יהא גיטה גדול מבנה (תוספת' עדי' ב ד). פטרה (את אשתו) אינו חייב בה (ר' יודה, ירוש' סוטה ב א). — ובסהמ"א: אומרת היא אני איני מקבלת צרה עלי תן לי כתובתי ופוטריני (הלכ' פסוק' לרב יהודאי גאון, 67). — *וּפָטַר את ארוסתו: יכולה היא שתאמר כסבורה אני שאבא נותן עלי ועכשיו שאין אבא נותן עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור (אדמון, כתוב' קט.). — ד) פָּטַר את פלוני מעבודתו (לעת זקנה), aus d. Dienst entlassen; congédier; to discharge, עי' א. פָּטוּר. — ה) *פָּטַר את פלוני, בדין, זִכָּה אותו מאשמה: אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר (סנה' ה ה). — ו) *פָּטַר פלוני או פָּטַר מעשה את פלוני מחובה, מאחריות וכדו': חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם (יבמ' א א). תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה ומטמא בנגעים ומטמא בטמא מת וזוקק ליום ופוטר מן היבום וכו' (נדה ה ג). לא יאמר ישראל לגוי ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשר הילך מאתים זוז ושקול תחתיי מן האוצר אלא אומר לו פטריני מן האוצר (תוספת' דמאי ו ד). מרבה אדם דגן בתבן ומערים עליו לפוטרו מן המעשרות (ר' הושעיה, ירוש' ברכ' ה א). נאמן בן לוי לומ' מעשר ברור הוא לפוטרו מן השני (ר' בון בר חייא, שם פאה ה ב). יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר (ר' יודה ור' שמעון, שם דמאי ה ט). וערוה פוטרת צרתה (ר' יוחנן, שם סוטה א ב). דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפפות כדי לפטרן מן המעשר (ר' יוחנן משום ר' יהודה בר' אלעאי, ברכ' לה:). צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה (ר' אלעזר, מד"ר בראש' סג). — ובהשאלה: גם כל עם הקהל בעיר אלהים עריבים זה לזה לפטור צרותיהן וצרות צרותיהן עד סוף העולם צרתו של זה פוטרת צרתו של חברו (פפנהים, ארבע כוסות, כוס ביד ה' ו). — ופָטַר את עצמו: אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר חייב שהרי פטר עצמו מכלום (רב המנונא, ב"ק עה.). שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך וכו' שואל אני עליו חייב שהרי פטר עצמו ממתה מחמת מלאכה (רבה, שם קה:). ופָטַר דבר, פטר את עצמו או אחרים מחובה התלויה בדבר: ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון וכו' ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת וכו' זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה (ברכ' ו ה-ז). ברך ברכת הפסח פטר את של זבח ברך את של זבח לא פטר את של פסח דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו (פסח' י ט). בא להם מתיקה בתוך המזון מברך על המזון ופוטר את המתיקה (תוספת' ברכ' ה יב). נעילה פוטרת של ערב (בשם רב, ירוש' שם ד א). — ז) *בהלכה, ר' פלוני פּוֹטֵר, אומר שאדם פלוני או דבר פלוני פטור מחובה, מאחריות, מענש וכדו': כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ור' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם (שבת ב ה). השולח את בנו אצל חנוני וכו' חנוני חייב רבי יהודה פוטר שעל מנת כן שלחו (ב"ב ה ט). ושמן ערב בתי שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין (ירוש' דמאי א ג). למחר ביקשו וכו' לפוטרו מן המעשרות ומשך ר' ישמעאל בי ר' יוסי את ידיו וכו' עכשו אני אומר לך שמא שנתכבשה מדבר תורה היאך אני פוטרה מדבר תורה (שם יבמ' ז ב). שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות וכו' (ר' שמואל בר רב יצחק, שם קדוש' א א). היקל ממה שהיה ואחר כל הכביד ומת חייב ר' נחמיה פוטר שרגלים לדבר (שם סנה' ט ג). — ופָטַר לפלוני, כמו את פלוני: אמר לו הקב"ה (לאברהם) לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם (מד"ר בראש' לט). — ופָטַר לו זמן ידוע, שחררו מחובה לזמן מה: חנווני כהן רבי יודן אמר פוטרין לו שבת אחת ר' יוסי אמר אין פוטרין לו שבת אחת (ירוש' פאה א ו). — ובסהמ"א: אמר (ראובן) לשמעון עיין לי בשדות אלו אמר לו אם האמנתני ופטרתני מן השבועה הלך ראובן ופטרו מן השבועה (שו"ת הרי"ף ע). ואם רצו לפטור אחד מפורעי המס לגמרי עד כך וכך שנה מפני עלבונו או מפני הפסדו וכו' כותבין עליו כפי מה שיראו (ר"י ברצלוני, ס' השטרות, 138).

— הִפע', יַפְטִירוּ, — א) הִפְטִיר בשפה, השמיע קול ע"י דחיקת השפתים זו בזו ושאיפת האויר, לאות צחוק ולעג וכדו'7: כל ראי ילעגו לי יַפְטִירוּ בשפה יניעו ראש (תהל' כב ח). — ובמדר': שבכל יום היו אומות העולם מחרקין שיניהם ומרמזים בעיניהם ומנענעים בראשיהם ומפטירים בשפתותיהם (פסיק' רב' לז, קסג). — ואמר הפיטן: שפתי אפטיר ולך אעתיר ואקרא יום יום (ר"י נג'ארה, עולת תמיד, קמ). — ואמר המשורר: ותפטירו לזרים לא בפני ותתראו בכבוד לי ומורא (ר"ש הנגיד, הרכבי, 53). — ב) *כמו פָּטַר, קל, שחרר מחובה וכדו', הִפְטִיר את עצמו כמו פָּטַר את עצמו: בעשרים נחלקין ובלבד שלא יהא בהן אחד שהפטיר את עצמו מן הזימון (תוספת' ברכ' ה כ). ר' עקיבא היה מפטיר8 בית המדרש בשביל תנוקות שיאכילום אבתיהם (שם יוה"כ ה (ד) ב). — °וכמו פָּטַר את היורש בדבר: ראובן צוה מחמת מיתה שינתנו כל נכסיו לעניים ולא פטר את היורשים בכלום מי אמרינן כיון שלא הפטירם במלה צואתו וכו' (תשו' הגא', הרכבי, 133).

— נִפע', *נִפְטַר, — שֻחרר, נעשה פטור ממצוה: הקור כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר וכפוניות לאוכלין נפטרות מן המעשרות (ירוש' שביע' ד ז). באומר הרי עלי עולה ועברו עליה שלושה רגלים והביא אחרת והקריבה מיד הייתי אומר יפטר מן הראשונה (ר' יונה בשם לוי, שם ר"ה א א). אם יצא לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר (מקריאת המגלה) (שם מגי' ב ג). משקרא ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה (ר' יהודה בשם שמואל, ברכ' יא:). — נִפְטְרָה האשה בגט: אחר שלוחיה וכו' אחר שנפטרה ממנו בגט (ר' יהושע, מכי', ויבא עמלק א). — נִפְטַר הָרֶחֶם9: המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר יטול מנה (ב"ב קמא:).

— פֻע', בינ' °מְפֻטָּר10, או הָפע', בינ' °מֻפְטָר, — ניב מפטר, דבור השפה שֶׁהִפְטַרְתִּי, עי' הִפע', ואמר הפיטן: אפיק מען מעטר ביום המעטר אערך שוע ולא אפטר בניב המפטר (ר"א הקליר, אפיק מען, תפלת גשם).

— פִע', °פִּטֵּר11, נוהג בדבור במשמ' פָּטַר, ביחוד פִּטֵּר פועל או פקיד משרותו. ופֻע' פֻּטַּר, שפִּטְּרוּ אותו.  

— התפ', °הִתְפַּטֵּר12, נוהג בדבור במשמ' השתחרר משרותו.