1, —  א) עם אותיות היחס ועם הא הכוון, מִלִּפְנִים, פְּנִימָה, לִפְנִימָה, מִפְּנִימָה, — בתוך הדבר לתוך הדבר, drinen, hinen; dedans; within, inward(s):  הן לא הובא את דמה אל הקדש פְּנִימָה אכל תאכלו אתה (ויקר'  י יח). וארז אל הבית פְּנִימָה מקלעת פקעים וכו' ודביר בתוך הבית מִפְּנִימָה הכין וכו' ויצף שלמה את הבית מִפְּנִימָה זהב סגור (מ"א ו יח-כא). ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוּחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מִלִּפְנִים ולחיצון ואת קרקע הבית צפה זהב לִפְנִימָה ולחיצון (שם שם כט-ל). וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לִפְנִימָה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לִפְנִימָה ואל איל תמרים (יחזק' מ יו). ובא לִפְנִימָה וימד אל הפתח שתים אמות (שם מא ג). כל כבודה בת מלך פְּנִימָה2 ממשבצות זהב לבושה(תהל' מה יד). — ובתו"מ: כד הוה עלול לבית וועדא הוה אמר (רבי) יכנס ר' חייא  רובא לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בי רבי יוסי לפנים ממני, אמר לו חס ושלום אלא ר' חייה רובה לפנים ורבי ישמעאל בי ר' יוסי לפני לפנים (ירושל' כלא' ט ד). שהיתה שמאלו כלפי לפנים (שם יומא ה ב). שהיה מתגלגל כלפי לפנים (שם שם). שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת (ברכ' יט:). זו אינה צריכה לפנים3   (רב אבא בר זבדא, ב"מ טז.). זה אדם הראשון שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת (רב הונא, מד"ר בראש' כא). — ובסהמ"א: וטעם פנימה שהיתה שוכנת לפנים בארמונה ולא היתה נראית לכל (ראב"ע, תהל' מה יד). ואין צריך לומר גם אם אין פירוש הדין ברור להם שיאחרוהו עד שיתברר להם שזה אין צריך לפנים אלא אפי' כשהדין ברור להם (המאירי, בית הבחירה על אב' א א). — ואמר הפיטן: ואל תביט אלי אשת עמיתך ושימה נא פנימה רעיתך (רב האי גאון, לקוטי קדמונים, 64). — ואמר המשורר: ויהי בהיותנו במעמד ההוא הנכבד ראינו עשר חופות בגלומי תכלת וארגמן מחופות ומפנימה זהב טופז מצופות (עמנו' מחב' כח). — *לִפְנִים מן הקלעים: ונאכלין (חטאת הצבור והיחיד) לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה (זבח' ה ג).— *מן הדלת וְלִפְנִים, בתוך הבית: כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא אבל קוזמירין זה גנוב הוא אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים (דב"ר ליברמן, 69).— *וזה לִפְנִים מזה: למלך שהיו לו שתי גנות זו לפנים מזו (מכי' בשלח ד). שני בתים זה לפנים מזה שניהם במכר שניהם במתנה אין להן דרך זה על זה (ב"ב סה.). —  *לִפְנַי וְלִפְנִים, לִפְנַי לפנים, בתוך תוכו של הדבר: זו צריכה לפנים ולפני לפנים (רבא, ב"מ טז.) . ועי' עוד ערך א. פְּנַי. — *לִפְנִים משורת הדין, במדת החסד ולא במדת הדין: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין (תפלת הקב"ה, רב זוטרא בשם רב, ברכ' ז.). והודעת להם זה בית חייהם, את הדרך זו גמילות חסדים, ילכו זו בקור חולים, בה זו קבורה, ואת המעשה זה הדין, אשר יעשון זו לפנים משורת הדין (רב יוסף, ב"מ ל:). שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין (שם שם). — *בִּפְנִים, מִבִּפְנִים, בתוך הדבר:  כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ (רבא, מו"ק טז):). אמר הקב"ה אינו דרך משה שנצטער במשכן יהא עומד מבחוץ ואני עומד  מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס (תנחו' בובר ויקר' א). — ואמר הפיטן: כי אלה יהו מבפנים ואלה מלפניהם מפַנים (אלהים אל דמי, סלוק שבת זכור). — °נגיעת פְּנִים: אם תחב אדם טומאה בכוש והכניסה לתוך גרונו של אדם טהור ולא נגעה בלשונו וכו' לא נטמא הבולע משום מגע זה שהרי לא נגעה בבשרו שנגיעת פנים אינה נגיעה (רמב"ם, טומאת מת א ג). — *פְּנִים, בִּפְנִים, לִפְנִים, במשמ' בִּפְנִים המקדש, העזרה: יש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף שעיר שנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד. אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ ויוה"כ מכפר (שבוע' א ב-ג). מוקטרי פנים שהעלן לחוץ, מוקטרי חוץ שהעלן לחוץ (זבח' קז.). חד למוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ וחד למוקטרי חוץ שחסרו והעלו בחוץ (ר' ישמעאל שם שם). ועי' עוד ערך א. פְּנַי. — °בִּפְנִים במשמ' הַכְּתִיב, הכתוב בגוף הספר, בנגוד אל בחוץ שהוא הקרי: אשר לא חמה, לו קרינן וכו' ועיר נקבה היא והוצרך לכתוב לה אלא מתוך שצריך לכתוב לא בפנים תקנו לו  במסורת, זה נופל על זה (רש"י, ויקר', כה ל). יקרה היא מפנינים דרשינן ליה יקרה היא מפנינים כמו שכת' בפנים חוץ קורין מפנינים שכל אשה צנועה זוכה ויולדת בן שישמש לפניי ולפנים פ' מס' משקין לר"ש בן היתום, 34 — ב) °פְּנִים, ש"ז4, מ"ר פְּנִימִים, פְּנימֵי, כמו תוך, החלק התיכון של הדבר, לפניי ולפנים, Inners, Kern; intèrieur, inside: ואמר המשורר: ולמה בזמן הקיץ פנימה גופנו חם שאלות ראב"ע, כהנא ב, 30. —  ונהוג גם  במשמ' גוף הספר בנגיוד אל הפרושים שסביבו.