שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה
רוצים לעזור? כתבו אלינו!
 |
שַׁעַטְנֵז
1, ש"ז או ת"ז, — (בגד) שיש בו צמר ופשתים יחדו: את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שַׁעַטְנֵז לא יעלה עליך (ויקרא יט יט). לא תלבש שַׁעַטְנֵז צמר ופשתים יחדו (דבר' כב יא). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ולמה כל ימינו לא נדע סוד שעטנז (ראב"ע, שאלות, כהנא קא). בכיה בכיה לתעודת יה כמעט מפי איש נגרזה, יש בה ערבוב אוי עם נבוב, מתלבש משעטנזה (עמ' פרנשיס, צבי מודח, 102). 1 [משמ' המלה יוצאת ברורה מן הכתובים, אבל מקורה הלשוני לא נתברר. מסתבר שהמלה, המורה על מֻשג של כלאים, מרכבת גם היא בעקר משתי מלים, מהן אחת מורה על דבר מופק מבעל חיים, ואחת על המופק מצמח. ואם יש כאן מלה עברית, שנטשטשה בצרוף במבטא, אפשר היה לחשב שעקר הצרוף: שערת-אנז, ז"א שערת צאן עם אניצי פשתן יחד, שכן לא היה הבדל של ש ימנית ושמאלית בלשון המקרא (עי' בערך האות ש). וגם הבלעת הריש והפיכת ת ל-ט בהדמות להגה ע הנחצי, טבעיות הן בלשון. הצעות אחרות שהֻצעו, אינן מניחות את הדעת. |
 |