1 [במשפט המקביל בירמ' מח מה כתוב: ותאכל פאת מואב וקדקד בני שָׁאוֹן, ועל כן חשבו רבים כי בא כאן שֵׁת, כמו שאת, במשמעות שאון. אך כנראה הנסחה שבתורה מקורית היא יותר, והואיל ולא הובן הצרוף בני שת, בחר מחבר הדברים שבס' ירמיה, המרבה לדבר על שאון של מפלת מואב, לפי הבנתו, גם כאן במלת שאון במקום שֵׁת. אך למעשה בני שת כנוי הוא לבני מואב, שפרושו המכון לא נתברר, כי אין גם הדעה שהכונה לנַוָּדֵי Suti הנזכרים בכתובות מסתברת ביותר, ואין עדות לשבט שת במואב, כדעת אחרים. ואולי לפנינו אף כנוי בוז, מן א. שֵׁת, וצ"ע.]