°, פֶּשֶׁר, ש"ז, — כמו פְּשָׁרָה: מי כמשה עושה פשרים1 בין ישראל לאביהם שבשמים (רש"י, קהל' ח א). וגם בכלל תקנותיו והסכמותיו אשר תקן ואזן וחקר פה מצרים היא הסכמת הפשר שפשר בין ב' קהלות עם קדש (לקוט' דברי יוסף סמברי, ברלינר, 75). ובעוד התמהמהו נקראו ויאתיו כל נושי הבורח להוציא למענהו את הפשר המתקבל אשר שערתי לפניו במכתבי הנ"ל, ויהי חפץ מרביתם נוטה להרצות אל הפשר הנ"ל (רמא"ג, קרית ספר מכתב טז).