רוצים לעזור? כתבו אלינו!
ממנו א. צֵא, צֵאָה, צֹאָה1.
1 [כאמור בהערות למלים אלו שיכות הן לשרש צוא או ציא, ואין שרש צאה בלשון הקדומה. וכשם שבא במקום קיא (צאה) אף קי בלי אלף, שתו וקיו, כן בא כנראה אף צו לצו קו לקו במקום צוא, קוא וכדו'.]
