°, צוויה, ש"נ, — כמו צַוָּאָה, צִוּוּי: בראשונה אמרה רות כל אשר תאמרי אעשה ובצוויה שניה אמרה כל אשר תאמרי אלי אעשה (הורית הקורא, דרנבורג, 130). — ואמר הפיטן: הזהרת שופטים בל שחד רשע למות וְצַוָּיַת1 שוטרים לבל הכר פנים (אתה הנחלת, מוס' ב שבוע', מחז' איטל' א, קנו:).