1 [רגילים להבין קָטָן גם כאן כענין קטנות, אך אין לפי זה כל פרוש אפשרי לענין הכתוב, ואף לא לצורת הסמי' כְּלֵי הקטן. ואולם באשור' בא קֻתִּנִיתֻ, ובאגרית' קטן כשם למין ממיני הכסאות.  ולפי זה כלי הקטן הם כלי אותו כסא כבוד הנזכר בענין.
ואולם כל הפסוקים כג וכו' באים לגנאי.  כי על כן מסֻפר כי תמוש היתד, על אף היותה תקועה במקום נאמן, וכי יכרת המשא שעליה.  ועל כך מעיד גם הצרוף הצאצאים והצפעות שאין להבינו בדרך טבעית (עי' בערך צֶאֱצָא) אלא כמו צאה וצפיעים ביחזק' ד יב-יה. 
ועל כן אין כאן כסא כבוד בא אלא כמו בית הכסא של כבוד במשנה (תמיד א א.)
וזאת כונת הדברים:  מה נעשה לאותו רשע (לשבנא ולא לאליקים)? נעשהו כיתד בבית הכסא שתולים עליה את כלי הטנפת, אגנות ונבלים, עד שיבואו המשרתים לנקותם.  אלא שכל כך מרבה הטנפת, שאף היתד התקועה במקום נאמן לא תוכל להחזיק את הכלים.
ונראה שאין לבטא (בית) כסא של (כָּבוֹד), אלא (בית) כסא (של) כִּבּוּד (הגוף), מן הפעל מכבדין את הבית, את הקרקע, המשמש במשנה אף לכבוד רחם האשה משבבת זרע. ועי' לשוננו יד, לענין.]