לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

א. קִיק

* 1, ש"ז, — עץ בעל פירות הדומים לפולים אדמדמים, שמהם מוציאים את שמן הקיק המשמש סם מכבס ומשלשל Rizinus; ricin(ier); castor-oil plant: אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן וכו' ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה (שבת ב א). שמן קיק הנקרא בלשון יוון פינטאדקטילוס (אסף, 69).

1 [כנראה צורה מקֻצרת במקום קִיקִי, קִיקָיוֹן (עי' שם), הכפלה של קִי, קִיא (עי' שם), שנקרא כך עפ"י פעלת פולי העץ ושמנם, הגורמים להקאה ושלשול. ואמנם בא במצר' kiki, ככ, ובאשור' כֻכָנִית בכף במשמ' זו, אך כנראה שאולות הן במבטא מרֻשל מכנענ'. ועי' ב. קִיק.]

חזרה אל מרכז הפעילות