שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה
רוצים לעזור? כתבו אלינו!
 |
קְלֹקֵל
ש"ז, או ת"ז, — (דבר) קל, קטן וזעום1: וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הַקְּלֹקֵל (במד' כא ה). 1 [כך בקרוב הבינו הקדמונים את המלה, מלשון קל, השבעים: διαϰένῳ, ריק ובטל, וולג': levissimo, קל מאד, ת"א: דמיכלה קליל, ת"י: דמזוניה קליל, רש"י (עי' בבלי יומא עה:) לתורה וכן לבבלי (ע"ז ה:): לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל כלו' קל ביותר וכו', ריב"ג: היבש, הקל במשקל, ראב"ע: כמו קל הקל והמלה כפולה ורבים כמו הם. |
 |