לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

ב. קָפַץ

* 1, פ"י, — חתך ובקע בקופיץ, בסכין הקצבים: מניח ראשו על הסדן קופץ2 בקופיץ (תוספת' סנה' סוף פרק ט). — ובלא קופיץ: אם היה טבח אומן לא ישקול בידו ומניח מפני שידו כמשקל אבל קופץ3 בכלי ונותן לזה ולזה (שם יו"ט ג ה).

1 [מן קופיץ, ϰοπίς ביונ', סכין הקצבים.]

2 [כך צוק"מ; נ"א: וקוצץ.]

3 [כך צוק"מ; נ"א: חותך.]

חזרה אל מרכז הפעילות