*, ש"ז, — מקרה לילה, קרה לילה, יציאת ש"ז בלילה, pollutio(n)1: אין קרי אלא מתשמיש המטה (ריב"ל, ירוש' ברכ' ג ד). ששה דברים סימן יפה לחולה אלו הן עטוש זיעה שלשול קרי וכו' (בבלי שם נז:). מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי וכו' נכנס (להר הבית) הואיל והותר לצרעתו הותר לקרייו2 (יבמ' ז:). — *וארע קרי לאדם: ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים (אב' ה ה). אירע קרי לאחד מהן (מן הכהנים) יוצא והולך לו במסבה ההולכת תחת הבירה וכו' עד שהוא מגיע לבית הטבילה וכו' (תמיד א א). מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול בי"ה ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונ' גדולה (ירוש' מגי' א יב). בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני, אמרנו, שמא מפני טורח הדרך אירע קרי לר' (שבת קכז:). תבואה שאירע בה קרי או אונס3 קודם הפסח נידונית לשעבר, לאחר הפסח נידונית להבא, אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יה"כ נידון לשעבר, לאחר יה"כ נידון להבא (ר"ה טז.). — *וראה קרי: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה (ברכ' ג ו). הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו בש"א סתר שני ימים שלפניו וכו' (זבים א ב). הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת וכו' נכרי שראה קרי ונתגיר מיד הוא מטמא בזיבה (שם ב ג). כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד וכו' שלא ראת טיפת קרי על בגדיו מימיו (ירוש' סנה' י ב). קדוש הוא, מנא ידענא וכו' סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו (שמואל, ברכ' י:). כחי וראשית אוני, שלא ראה קרי מימיו (אביי, יבמ' טו.). — *בעל קרי, הטמא מקרה לילה: בעל קרי מהרהר (קריאת שמע) בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה (ברכ' ג ד). היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר (שם שם ה). האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו (תרומ' א ו). אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"ז שלך ערום ובעל קרי וכו' (ע"ז ג ד). מחוסר כפורים אסור בקדש ומותר בתרומה ובמעשר וכו' חזר להיות בעל קרי אסור בשלשתן (כלים א ה). בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים וכו' מצטרפין (מקוא' ג ד). — *ובעלי קְרָיִים: מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין (מקוא' ח א). אלו בעלי קריין שהם צריכין טבילה וכו' (שם שם ב). מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה, שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת וגו' מה להלן בעלי קריין אסורי' אף כאן בעלי קריין אסורין (ריב"ל, ברכ' כא:). ותקן (עזרא) טבילה לבעלי קריין4 (ב"ק פב.). ותקראן לעם וכו' שנעשו כולן בעלי קיריין (רבי יהושע, סנה' קו.). — ובסהמ"א: ושחת ארצה, היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ (ראב"ע, בראש' לח ט). — °ומ"ר: שהרי כולנו בעלי קירים וטמאי נפש ושרץ (מחזור ויטרי תצח). — °ובמשמ' מקרה והזדמנות: (הטועים אומרים כי) המתחדש מתחדש מהקרי (רלב"ג, משלי ב יד). שהרעות הנופלות הם מיוחסות בכללם אל הסבה ההיולאנית או אל הקרי (הוא, הקד' איוב). ואולם הרעות הנופלות אשר יקרו מצד השנויים המתחדשים ביסודות הם מיוחסים אל הקרי וההזדמן (הוא, איוב א). שמה שבקרי מציאותו במעט מהזמן ובמעט מהדברים יחד, כמו שנאמר בשני מהשמע (הוא, מלחמ' ה' ב א, 92). וזה כולו בלתי אפשר במה שבקרי וכו' שזאת ההודעה אינה בקרי (שם, 93). שכבר ירָאה במה שבקרי ובהזדמן שיש לו סדור מה (שם ב ב, 95). והענייני' התלויין בעולם השפל קרי גמור בלתי כוונ' מכוונ' וכו' (דעת הפלוסו' היונים) (ר"י גיקאטיליה, גנת אגוז ב, אמשט', סז:). קרי לשון הפקר (שם שם). ויען שאמונת הקרי פשטה בעולם בהאמינם כי כל הויה בעולם תלוי בכחות הגלגל ולא עבר שכלם חוץ מן הגלגל (ר"א הקראי, גן עדן, הקד', ב:). וזאת האמונה היא אמונת הקרי ומביאה לסלק השגחת האל יתברך אפילו לשלול מציאותו (שם שם, ג.). והאמינו אמונת הקרי (הוא, עץ חיים ג). אין ראוי שנחשוב שהיה זה מפאת השכחה או הקרי (ר"י אברבנאל, מ"ב ט). וכן בהפרד האדם מאתו ית' בנטותו אחר העבירות וכו' אז המשגיח יסיר ממנו השגחתו ויעזבנו אל הקרי וההזדמן (מנחת קנאות לר"י מפיסא, קופמן, 47). ולא עשיתי כל זה על צד הקרי וההזדמן (תקנות קנדיאה, הרטום-קאסוטו, 127). שאם יעזוב הכל אל הקרי ואל ההזדמן יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים (ר' יעקב פרווינצאלי, שו"ת בדבר למוד החכמות, עד). ההכרח מביא להשתמש משמות מושאלים ונגזרים אם ממלות כאמור אם מפעלים, כמו שנהגו להעתיק את הנפל הנולד מן הפועל הטבעי בתבת קרי מן קרה והוא כמו הִוָּלֵד אדם בשש אצבעות או בשנים ראשים ובלעז קאסו (ערוגות הבושם כג).