1 בער' אָלַי آلَى.

2 כמו שָׁתוֹת: אכל בשר ושָׁתוֹת יין (ישעי' כ ב). רָאות (שם מב כ, לפי הקריא), וזו פעול' הנטייה העבר' לשַלש הפעלים ה"חסרים". ואמר בֶטכר שהוא כדי לחרז עם כרֹת שאחריו, וכן גזנ' קויץ.

3 ר"י חיוג אאלה וכו', והרד"ק נקד בפרוש ואמר: אחר שלא מצאנו העתידים באלף נחה נאמר העתידים באלף נעה אֶאֱלֶה, יֶאֱלֶה וכו'.

4 ר"י חיוג בלי נקוד האליתי, אאלה.

5 כך כמעט בכל נוסח' הדפוס, אך בקצת דפוסים ויואל, ואולי כן היה גם נוסח' ריב"ג. וחשבו הקדמונים שהוא משרש יאל. כך ריב"ג בהשרשים בשם ספר ההשגה. והרד"ק שרשים שרש יאל: וענין אחר ויואל שאול את העם פירוש השביע אותם ויהיה יאל ואלה בענין אחד. עכ"ל. אך בהיות שלא מצאנו יאל במשמעה זו במקום אחר, לכן הסכימו רוב החדשים כי הוא מן אלה. אמר אולד: בגזרת פ"א כמו אלה יוכל בהפעיל להתהוות חולם במקום שני פתח באופן שיהיה במקום וַיַּאַל וַיֹּאֶל תחת וַיֹּאַל כמו לוא היה זה משרש יאל (סי' רלב ד). אלסה' משער כי השנוי הזה נתהוה בדבור מפני כח ההקש עם המלה הרגילה יתר בדבור ויואל במשמ' התרצה, וכן (קניג, א תקעט). בֶטכ': וַיֹּאֶל במקום ויֹאל במקום וַיָּאל מן יֹאלָה. שטדה כמו ולה' מגיה וַיַּאַל תחת וַיֹּאֶל.