1 בארמ': מיתיבי לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב אלמא אור יממא הוא (פסח' ב:).  מדקאמר יהא נאכל אור לשלישי אלמא אור אורתא הוא שמע מינה  (שם ג.).  ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות אלמא קטורת ברישא והדר נרות וכו' (יומא יד:).  ומצוי מאד במו"מ של הלכה בתלמוד. — והנה ב' מוספ' (הערך עכ"פ משבש גם בדפוס ראשון כי המשל אלמא מספקא וכו' שייך למשמעה ב, והמשל למשמ' א' נשמט בטעות, ולא העיר ע"ז קוה') משער כי אלמא מרכבה מן אלא ומן מה (או מא, מאי), וזה היותר נכון.  השערת ר"י שינה': כמו הא לימא, דחוקה מאד.— לוי וקוהוט ואחר' משערים כי זו הרכבה מן על ומן מא, אך אינו נראה איך נסתעפה מן עלמה שהיא שאלה בשלוח משמ' הכרח והוכחה?  ולכן יתר אולי צדק יסטרוב הגוזר אותו מן אלם במשמ' חזק וכח.  ויש קצת דומה לזה בצרפת': force est conclure, etc.  ואולי אפשר לדמות מלה זו להמלה הערבית אַלַם أَلَم, אַלַמַּא (מן אלמ-לא) במשמ' שאלה האם לא עוד, וכמו הלא בעבר', שיש בה בשאלה זו גם מושג חיובי בכח, ונמחקה ממנה המשמ' של שאלה ונשאר רק מושג החיובי, וכמו הלא, הרי.