לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,
שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

ג. אלם

*1, ממנו °אַלִּים, °אַלָּם.  ב.  °אִלֵּם, °הֶאֱלִים, *אָלָם, °אַלָּמוּת. ואולי *אַלְמָא.


1 ואולי מן אלם במושג הקשירה שהשתמשו בו הלשונות השמיות למושכ הכח.  עי' אגד. בארמית אֲלֵם, היה תקיף וחזק: תקיף ואלים (תר' דהי"א כב יג). ואלימו ית רחבעם (שם יא יז), חזקו אותו, ומצוי הרבה בתלמוד גם בהשאלה: אלומי קא מאלימנא למילתיה (קידוש' מג.).