לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

אֶרְאֶל

1, ש"ז, כנ' אֶרְאֶלִּי, -אֶלָּם, מ"ר אֶרְאֶלִּים, -אֵלִים —  א) בעקרו עובר ארח, או שליח, או אורחה של רוכבי גמלים, Reisender, Bote, Karawane; voyageur, messager, caravane; traveller, messenger, caravan: הן אֶרְאֶלָם2 צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון נשמו מסלות שבת עבר ארח (ישע' לג ז=ח). —  והשתמשו בו הסופרים במש' שליח: ציר נאמן שפתי נבון ואֶרְאֶל לא שֻלח מדבר בל יבין מוצא שפתיו (אסף ב לא יג). —  ב) מלאך, Engel; ange; angel: אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש (בר קפרא בקינתו על רבי, כתוב' קד.).  בשעה ששלח אברהם אבינו את ידו ליקח המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי השרת הה"ד הן אראלם צעקו חוצה (מד"ר בראש' נו).  ולאחר שחצה את המים ברא אראלים ומלאכים ואופנים (מדרש כונן).  שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא ולפיכך נקראים חיות הקדש והם למעלה מן הכל ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים (רמב"ם, יסוה"ת ב ז). — והשתמשו בו הרבה הפיטנים במשמעה זו: סכות באי בתחן למר בכו אראלי מלך (ר"א קליר כבודו אהלו).  המון אראלים לנאדר באלים אומרים קדוש (ר"י אביתור, אפודי שש).  אראלים צאו וצעקו מרה ספוד תמרור האגדו בחבורה (קינה החרישו ממני).  אראלים בשם תם ממליכים למלך מלכי המלכים (מנחה יוה"כ לאשכנ').  אראלי הוד פוצחים הלולו ברתת וזיעה מפארים סלסולו (שם).  ומלאכי השרת ואראלים (ש' דונולו, נעשה אדם).  ובלהקת אראלים תתפאר (רשב"ג, כתר מלכות). ומתעטפים (ישראל ביוה"כ) כשרפים ואראלים ונמשלים לתרשישים וחשמלים (ר"י הלוי, הממשלה השלישית, שחרית יוה"כ ספרדים).  מאורי אור וכוכבים ואראלים וחשמלים ורוכבים על כנף עבים (הוא, קונט' הפיוטים כו).  אני הייתי אצורה במרומי דירות בין אֶרְאֶלֵי טוהר אמרותי טהורות (קרוב' א שבוע' רבו שנים).  לשוח בשדה לקראתך יצא ולמענו אֶרְאֶלִים ממחיצה מר צעקו חוצה ( שם ב שבוע', קרבן שלם).  יום יצאה כלת עדנים לששים רבואות חתנים בצבאות אֶרְאֵלֵי מעונים ורכב אלפי שנאנים (זרחיה הלוי, יום יצאה).  להקת חשמלים וצבאות אֶרְאֶלִים צעקו לאל אלים (סמא"צ, סליח' צו"ג, אנא אל).  כתות המלאכים הם עשר אשר אלו הם אראלים אישים בני האלהים מלאכים חשמלים תרשישים שנאנים כרובים אופנים שרפים וי' מלאכים שנבראו תחילה ממונים על עשר מחנות הללו אשר אלה שמותם מיכאל על האראלים וכו' (ברית מנוחה ג, צבא המרום).  ועשרה מלאכים שנבראו תחלה הם ממונים על עשר מחנות אלו אשר אלה שמותם מיכאל על האראלים צפניה על האישים וכו' (עמק המלך, עולם היצירה יח).  מר יבכיון ויהמיון וצעקו חוץ אראלינו (שירים מהרשב"צ, צפנ' פענח' קב' על יד, ז).  לפי שאראלים הם מלאכי דין ונקמה (צרור המור ויצא מג:).  אראלי שחקים צועקי' נצבים על ה' (ש' אוליוירו, אגר' איל' אהב').


1 במשקלי השמות שבמקרא אין דמיון לצורה זו.  לפי סופה -ֶל דומה לברזֶל, כרמֶל, ויהי' אראל משרש ארא, ולפי תחלתו אֶר- דומה למשקל אֶפעל.  והדומה לו בנקוד הוא רק משקל הֶפְעֶל המאוחר, על פי הקריאה המקֻבלה בשני סגולים כמו הֶרְגֶל, וכדומה.  ונמצא שֵם דומה לזה בין השמות הפרטים אַרְאֵלִי (ברא' מו טז) משפחת האַרְאֵלִי (במד' כו יז), וכן השם אראל מואב, וקצת דומה לו בצורתו השם אֲרִיאֵל (יחזק' יג יה=יו).  והנה ארבע דעות נאמרו בדבר טבע מלה זו ומהותה.  יש מכחישים מציאות שֵם אֶרְאֶל בלשון העברית לפנים וסוברים שהמלה אֶרְאֶלָּם שבאה בכתוב אינה שֵם כלל, אלא פעל עתיד מחֻבר עם מלת היחס אֶרְאֶ-לָם במקום אֶרְאֶה-לָהֶם, או אֵרְאֶה להם.  זו דעת ת"י, ותרגם: הא כד אִתְגְלֵי להון.  וכעין זה תרגום ולגתה.  בזמן חכמי התלמוד היתה כנראה הסכמה כללית כי השם אראל נרדף עם מלאך, אך אין לדעת אם זו היתה באמת קבלה ישנה או השערה בעולם על סמך חצי השני של הכתוב.  רסע"ג בתרגומו תרגם נג'בהם نجبهم, ופרושו שריהם וחשוביהם.  והביא פרושו זה גם ראב"ע בשפת יתר.  אך דונש בתשובותיו הביא בשם הגאון עוד פרוש אחר. בסי' נז: ואמר בפתרון אראלם כמו גמליהם, ע"כ.  וחזר והביא זאת בסי' קפא: ואמר אראלם רכבי גמלים הממהרין בדרך.  ע"כ.  ונעלם ממנו באיזה מקום פרש רסע"ג פרוש זה.  רדב"א הקראי כמו ת"י: הנה אראה להם בנבואה. ע"כ.  והרבה מנחם לטעון על פרוש זה ואמר וז"ל: אנשי פתרון אמרו כי מלה זו נחלקת לשנים אֵרָאֵה לָם.  אמנם ידעתי כי יש מלים בלשון עברית אשר יחצו לשנים אך לא אראלם, כי אראלם אינו ממנינם כי בחזקתו עומד, וכו'.  וסים: ועל כן לדבריהם ומחלקותם ורפואתם לא יקום פתרון ולא ענין המחוה היטב. ע"כ.  ופרש בעצמו אראל כמו אריאל שֵם להמזבח ואמר: ופתרון הן אראלם צעקו חוצה עת אשר נהרס המזבח הנקרא אראל צעקו ובכו אותו קוננו מקדשם ובכו אראלם וספדו מזבחם, ואם אמר יאמר הטוען לא יתכן בלשון עברית צעקו אראלם ובכו אראלם כי אם צעקו על אראלם ובכו על אראלם, יש להשיב ולומר יתכן כה וכה. וכו'.  ואחרי כל טענותיו של מנחם החליט גם דונש כמו ת"י ורדב"א, ואמר בהשגתו על רסע"ג: וזו המלה אינה מצויה בספרי הנבואה שהיא לשון גמלים כלל ותחלת טעותו כי כל קבוץ צריך לתוספת יוד והיה ראוי לומר אראלים.  ולפיכך אני אומר בפרושו כי אמר הנביא אראה להם בעין הנבואה כי הם צעקו חוצה על מה שהגיעם.  ופירשתיו על טעם אראה למו, ולָם ולמו טעם אחד הם כמו בם במו שטעמן אחד וכמו זו המלה חילקה בפרוש נאמר ובכלי הבקר בשלם הבשר ופתרונו בשל לַם הבשר.  שמע בני ואל תהי פורע מוסר.  ורוב חכמי הלשון הסכימו בכלל בגוף הדבר כי אֶראל הוא שֵם ונחלקו בפרושו.  יש מסכימי' עם מנחם שהכונה בו המזבח, או ציון.  כן ריב"ג, רש"י, ראב"ע (בשפת יתר נד).  רד"ק ואחרים פרשו כהתלמוד אראל מלאך, ואמר רד"ק: כמו שמלת מלאך יאמר על שליח גופני ועל שליח רוחני כן מלת אראל, והפסוק כפול בענין במלות שונות אמר המלאך שלהם שהיו שולחים מעיר לעיר. ע"כ.  ומהחדשים קצתם הסכימו לפרוש ת"י ודונש וכו' (Ew. §73) ויש מדמים אראל לאריאל ומפרשים הארי של אל, ר"ל גבור, ויש שרואים בו השם המצרי ארארי' גבור, ואמרו שהכונה היא על גבורי ירושלם, וי"א גבורי יהודה המכבי, שבימיו, לפי דעתם, נתחברה נבואה זו. —  והנה ריב"ג ופרחון ועוד הביאו מלה זו בשרש ראל , וכבר היו שרצו לדמותה לשרש ראל בערבית.  ואמנם יש בקצת מִלונים השם מרַאִיל مرَاىِٔل שמהיר בהליכתו, אך בהמלונים הלאומיים הערביים הובא רק הדבור מר מראילא مر مرايلا, עבר במהרה.  ואין לעמד על מקור דבור זה מאין נסתעף, על כל פנים דחוק הוא לחפש בזה מקור השם אראל שלנו.  אבל יש שרש אחר בערב' והוא רַחַל رَحَل שר"ל נעתק, עבר ממקום למקום, והשם רַאחִל رَاحِل, נוסע, עובר ארח, ומשמעה זו היא נאותה מאד לאראל שלנו והיא היתר מתישבת בהכתוב לפי הענין, שהכונה היא לתאר השממה של הדרכים בשעת חרום זה מפני הגייסות וכדומה, ולכן אראלם ר"ל עוברי ארח צעקו, מלאכי שלום מר יבכיון כי נשמו מסלות שבת עובר ארח.  ולהפרוש שליח אפשר לדמות השרש הערבי רשל رسل שממנו השם רשוּל, שליח, ומ"ר ארשאל ارسال גדוד, עדר. ולפרושו השני של רסע"ג שהביא דונש בשמו, גמלים, אפשר לדמות אַרְעַאל أَرْعَال בערב' מ"ר מן רעלה, והיא אורחה של גמלים או של סוסים, וגם של אנשים. —  

2 בהרבה כ"י -לים.  אבל הקדמונים מעידים פה אחד על הכתיב לם, וע"ז סמכו ת"י ורדב"א ודונש שפרשו לם כמו להם.  וכבר אמר ריב"ג: אראלם אחד במקום קבוץ. ע"כ.  ואפשר שהוא שארית ממ"ר שבור שהוא נהוג בערבית והיה נהוג בלשון שמית הקדו', ונשארו ממנו שרידים בעבר, כמו שכבר העירו המדקדקים החדשים ע"ז.  וכבר נזכר למעלה מ"ר ארעאל בערב' לאורחה של גמלים, של אנשים וכדומה.  וכמו"כ ארשאל, במשמעת גדוד, עדר. ועי' עוד אֲרִאֵל.