לפניך תצוגה מקדימה של הגדרה ממילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה,

שהוכנה בידי מתנדבי פרויקט בן-יהודה

רוצים לעזור? כתבו אלינו!

גִּמֵּז

1, פ"י, — קבץ וצבר העפר והחצץ מעל פני השדה ועשה מהם גלים גלים קטנים: מסלקין מקווצין מקטפין מסתתין ומגמזין2 עד ראש השנה (תוספתא שביע' א יא).


1 עי' הערה שלקמן

2 כך בתוספתא בנוסחאות, ובמהד' צוק"מ חסר זה. והנה פרשו המפרשים כמו לוּ היה כתוב מגזמין, וכמו בגמ' בבלי (ע"ז נ:), ובירוש' פה, ועי' ערך *ב. גָּזַם.  אבל יסטרוב פרש: מהר את בשול התאנים על ידי מה שתולים על התאנה ענפים מתאנה מדברית שיש בהפרי שלה זבובים קטנים, והם עוקצים את התאנה ופותחים אותה להשמש, Caprification. אך מהתוספתא בעצמה שם מוכח שלא היה נהוג בלשון האכרים היהודים פעל מיוחד לפעולה זו, אעפ"י שעצם הפעולה היתה ידועה להם, והוא מה שאמרה שם התוספתא בהלכה שקודם זו: אין תולין תחובין בתאנה, ובירוש' הגרסה תוכין והגיה שם רא"פ תובין והוא טובא בסורי, שהיא התאנה המדברית, והיא הפעולה הנזכרת (J. Löw, Pfln. § 335), ולא השתמשה בפעל מיוחד לזה אלא בהפעל תולין, וכן אין בלשון הערב' פעל מיוחד לזה, אעפ"י שבקצת מקומות בסביבות בגדד נהוגה פעולה זו (Prof. G. Dalman, שהגיד לי זאת על פה), ועוד, שאחרי שכבר הזכירה התוספתא מלאכה זו לא היה צריך להזכירה שוב. וכבר נתלבטו המפרשים בפרוש תוספתא זו, ואמר רד"פ בעל חסדי דוד: נראה שיש שבושים בכאן וכו', וכעין זה בעל מנח' בכור' והאחרון דר' שורץ בעל הגיון אהרן, שהגיה והוסיף לפני ומגזמין המלים: מזהמין ומתליעין, לפי המשנה. ומצֻין הדבר, כי הגר"א, שהיה מגיה על נקלה עפ"י הש"ס ירוש' ובבלי, לא הגיה כאן כלום, והניח הנוסחה כמו שהיא, מוכח שראה בה באמת ענין אחר, לא אותו הדבר שבמשנה ובגמ' ירוש' כאן ובגמ' בבלי (ע"ז נ:). ובאמת העקר הוא כמו שפרש בעל מנחת בכורים כי הלכה זו של התוספתא אינה מדברת במלאכות עבודת האילן אלא במלאכות נקוי קרקע בהשדה, וכן פרש גם בעל הגיון אהרן עד מצדדין, ובכדי שיהיה אפשר להסב את הפעל מגמזין, או מגזמין, לעבודת האילן הוכרח להכניס מדעת עצמו שני פעלים אחרים מזהמין ומתליעין ולאמר כי מן מלת מזהמין התוספתא שיכת למשנה ד'. וכל זה מפני שראו במגזמין מלאכה ממלאכות עבודת האילן, ובאמת אינו כן, כי גם מגמזין היא אחת ממלאכות נקוי הקרקע של השדה, ומהות מלאכה זו אנו למדין מלשון ערב'. כי הנה בלשון זו משמש שרש גמז (جمز) קצת דומה לשמושו בעבר' במשמ' נצר של אילן, עי' הערה לקמן לערך גמזית, ובמשמעות אחרות גמז בערב' דומה לקמז (قمز) והשם גֹמְזַה (جُمْزَة) והשם קֹמְזַה (قُمْزَة) שניהם משמשים במשמ' גביע שהזרע בתוכו. ומלבד זה יש עוד להפעל קמז משמ' קבץ וצבר, וקֹמְזַה מן אלחצי ואלתראב (قُمْزَة من الحصي والتراب), ר"ל קמזה של חצץ ועפר, פרשו המלונים הערבים באלצוַּה (أَلْصَوَّة), והוא צבור ותלולית של עפר וחצץ. ולכן ברור הדבר, כי הכונה במגמזין בהתוספתא היא דומה להכונה מסקלין, והוא: מקבצין וצוברים את העפר והחצץ שעל פני הקרקע ועושין מזה גלים גלים, כמו שנהוג גם עתה אצל הערבים, שהם מקבצים את החצץ אשר על פני השדה ועושים מהם גלים גלים קטנים, כדי שלא יכאיב החצץ את כל פני השדה.