°, ש"ז, — כמו סַרְעַפָּה, ואמר המשורר בשתי המשמ' יחד: עיני שכל פקחה נרדם ולטוש לראות אמנה סרעף1 אולי תאחוז מעץ חיים יום תסחה אל מות סרעף2 (רמב"ע, התרשיש ח קטז). ולתור לו (להאדם) מנוחה הלא חכינו סרעף1 ותשכחו כי פתע ימל שרש וסרעף2 (ר"י נאג'ארה, רה נ).