*, ש"נ, מ"ר עֲנָבוֹת, — א) כמו עֵנב א): אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת וכו' אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות וכו' (ירוש' נזיר ו ב). ואין לך כל ענבה וענבה1 שאין בה שלשים גרבי יין (כתוב' קיא:).  — ב) *בהרחבה, גרגר של שעורים או עדשים: קמה שיש בה סאתים ושכחה אינה שכחה אין בה סאתים אבל היא ראויה לעשות סאתים אפילו היא של טופח רואין אותה כאלו היא ענבה2 של שעורים (פאה ו ז). עדשין היו אלא שהיתה ענבה שלהן יפה כשל שעורין (ר' יעקב דכפר חנן, ירוש' סנה' ב ה). — ג) °עֲנָבָה שבעין, כמו עֵנָב ב): עינב שיש בעינו כענבה שמנומר עינו כנחש (רגמ"ה, בכור' לח:). בפרק על אלו מומין חלזון נחש וענב פי' שיש בעינו כענבה (הערוך ערך ענב). בליטת הענבות הוא ד' מינים הא' שתהי' הבליטה מעט והב' תהיה הבליטה יותר ותקרא ענבה (נתן פלקירא, צרי הגוף ג, חליי העין, כ"י בריט' מוז'). צריך שיראה וכו' רביע קשת הענבה של גלגל העין (יש"ר מקנדיה, אילם, 78).