°, ש"נ, — מה שהוא פְּנִימִי, כמו פְּנִים במשמ' ב): ואנו סוברים כי הקב"ה עושה נסים לצדיקים ונפלאות גדולות ולא רחוק ממנו שהוא מראה אותן בפנימיות מראות היכליו ומעמד מלאכיו (תשו' הגאו' ליק צט). הספירות והאורות העליונות וכו' נאצלים מפנימיות הבלתי בעל תכלית (ר"א אירירה, שער השמים ח). היות התורה ממשכת ומגלה חוצה משפע אורה המתייחס אל פנימיותה יקרא שחוק (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). כדרך המשחק משמחת לבו שהוא מגלה בחיצוניות השחוק פנימיות הלב וערבותו (שם שם לא). וכשאני רואה ושומע הנה הנה הדברים שבים לפנימיותי ונאחדים עמה (רנ"ק, מונה"ז שער יז).