רוצים לעזור? כתבו אלינו!
![]() |
א. צַו
1, צָו, אחד מצרופי הקולות הכפולים צַו צַו שהיו האומנות משתמשות בהם לדבר להילד בשעה שהן היו מדדות אותו לזרזו בהליכה: את מי יורה דעת ואת מי יבין ששמועה גמולי מהלב עתיקי משדים כי צַו2 לְָצו צַו לָצָו קו לקו קו לקו זעיר שם כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה וכו' והיה להם דבר יי' צַו לָצָו צַו לָצָו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו (ישע' כח ו-יג). — ובסהמ"א במשמ' מעט מעט, קמעה קמעה: ולכן אני קושר קנה על קנה ואשיגנו וכן בענייני התורה צו לצו קו לקו (צרור המור, שלח). ושכר אמת לבאים אל שעריו כי הוא המורה את דרך עץ החיים צו לצו קו לקו (רשב"א, הקד' משמ' הבית). וילך בכל עניניו קו לקו צו לצו (משל הקדמוני א, י:). לכן הוציא אור מאור ע"י הרושם ומשגיח ע"י הרחקת האור קו לקו צו לצו (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער פרטי חמשה עולמות, קעח). כשם שמדריכים את היונק בהרגל ההנהגה צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם (ר"י סטנוב, דברי ריבות יט, מא.). — ואמר המשורר: דרשו לירוא אל ולאהבו לאהוב את רע, לרדוף שלום וחדל מהיות מוסר פורע, צו לצו קו לקו מוסר חכמה הודיעו (ד"ר הורן, שירים לכבוד הקיסר יאזעפוס השני, בה"ע תקפ"ב, 107). — °ובמשמ' מדה כנגד מדה, ואמר הפיטן: קו לקו כרעתו צו לצו ברשעתו, שבעתי מרורותו, נכריה עבודתו (יעקב בן נאים, אחות היא, קרובן ארג'יל, קמד.). °ונהגו להשתמש במלה צו במשמ' צווי, מצוה בצרופים כגון צַו הזמן, צו השעה וכדו'. 1 עי' הערה שאחרי זו. 2 הקדמונ' וגם רב החדשים ראו במלה זו המלה צַו במשמ' מצוה [וכן השמוש היום]., אך קושי המליצה בולט. ואולם בתחלת הפסוק מדֻבר על גמולי מחלב עתיקי משדים, וזה מרמז לנו כי אלה המלים הכפולות הן מלשון הדבור עם ילדים, ובזה כל המליצה מקבלת צורתה הטבעית. וכבר הדגישו גם קצת החדשים כי יש כאן צרופי קולות שאין להם משמע מיוחד, אלא שסברו כי הם חקויים לגמגום השבור |
![]() |