1 עי' הערה שאחרי זו.

2 השבעים: שוא, אך רב הקדמו' פרשו במשמ' מצוה. והחדשים הגיהו שו, כמו שוא.
[אין פרושי המפרשים ואין תקון החדשים מניחים את הדעת ואין גם א. צו במשמ' המֻצעת בהערה שם בא בחשבון כאן לפי הענין. הרי נאמר כי עשוק, רצוץ משפט אפרים, כלומר כי עשקו ורצצו אותו במשפט, שלא כראוי לו, ואיך אפשר לנמק זאת בחטאו הוא? ונדמה שמעשה עשק ורצוץ ע"י אחר צריך להזכר כאן, ועל כן אולי היה עקר כונת הדברים: כי הואיל הלך אָח רִצּוֹ, כלו' רצוץ הוא אפרים, כי אחיו, וכנראה אחיו עֵשָׂו, אדום הוא העז (הואיל) והלך ורצץ אותו. על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו וכו', ואין כאן הלך אחרי במשמ' הרגילה, אלא הלך לעשות, כמו: וילך איש מבית לוי ויקח וכדו'.
ואשר לצורת השם אלה דברי רד"ק במכלול, שער דקדוק השמות, ליק, קעט.: ובכנוי צָו וכו' צָווֹ וכו', צָוָךְ וכו' וקבוצם צָוִים וכו' צֲוֵיכֶם וכו'.]